פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמז ה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמז ה

סעיף ה | גוי שהולך בשביל עצמו[עריכה]

◄ מהרי"א: אם הגוי הולך למקום מסוים גם כך, מותר לתת לו אגרת. בתנאי שלא מכירו, כי אם מכירו יש חשש שירבה את הדרך בשבילו.

◄ בית יוסף: מותר אפילו אם מכירו, כי החשש שירבה בשבילו את הדרך הוא חשש רחוק.

☜ שו"ע: אם הולך גם כך, מותר בכל אופן.

1. אם יודע שהגוי מאריך בשבילו את הדרך אסור (משנ"ב).

2. מותר אפילו אם אין בית דואר קבוע בעיר, כיוון שהגוי לא יחפש אחריו (משנ"ב).

3. מותר דווקא אם יכול להגיע לשם בערב שבת, אבל אם יגיע רק בשבת אסור (משנ"ב).

4. אין לתת מכתב לגוי בשבת עצמה בכל מקרה (אף אם קצץ^[1]). אבל במקום הפסד גדול אפשר להקל דהוי שבות דשבות במקום הפסד (חיי אדם).

הערות שוליים[עריכה]