פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמט ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמט ב


סעיף ב | סעודה בערב שבת[עריכה]

הגמרא בפסחים (צט:) אומרת שמותר לאכול בערב פסח עד שתחשך. (כלומר מותר להתחיל לאכול עד שתחשך (ביאור הראשונים[1])).

הגמרא בגיטין אומרת (לח:) שמשפחה בירושלים הייתה קובעת סעודה ביום שישי ובעוון זה נעקרה. הירושלמי אומר (ביצה ב, ה) שאסור לעשות סעודת אירוסין ביום שישי (כי יכול היה להקדימה).

מהגמרא בפסחים משמע שמותר כל היום ומגיטין והירושלמי משמע שאסור. הראשונים נחלקו כיצד ליישב את דברי הגמרא אלו עם אלו:

טור: יש חילוק בין 'סעודה' לאכילה: לאכול מותר עד שתחשך אבל סעודה שאינו רגיל בה אסור כל יום שישי.

רמב"ם: אסור לקבוע סעודה בערב שבת ומותר לאכול ולשתות עד שתחשך, ואף על פי כן מצווה להמנע מסעודה החל ממנחה ולמעלה.

⤶ נחלקו בביאור דעתו:

הרב המגיד ובית יוסף: סעודה שלא רגילים אסור כל היום. סעודה שרגיל בה מצווה להמנע החל מתשע שעות (שכך הבינו בכוונת הרמב"ם 'מן המנחה ולמעלה[2]). ולאכול בלי סעודה מותר עד שתחשך.

טור: אין איסור מעיקר הדין כל היום, אלא שיש מצווה להימנע מסעודה (כל שהיא) החל ממנחה ולמעלה.

☜ שו"ע: סעודה שלא רגילים אסור כל היום[3]. סעודה שרגיל בה מצווה להימנע החל מתשע שעות, ולאכול בלי סעודה מותר עד שתחשך. אסור גם סעודת אירוסין כל יום שישי.

רמ"א: סעודה שזמנה ביום שישי, כגון ברית מילה או פדיון הבן, מותרת.

  1. סעודת אירוסין ונישואין: מותר למארס אשה ביום שישי לעשות סעודת אירוסין בו ביום (משנ"ב). מותר לכתחילה לארס אשה ולעשות סעודה בערב שבת (ביה"ל). סעודת שידוכים שלנו, אינה סעודת מצווה, ומה שאוכלים בווארט מעט מזונות אינו סעודה (משנ"ב).

סעודת נישואין בערב שבת נחשבת לסעודת מצווה (משנ"ב).

  1. שאר סעודות מצווה: מותר לעשות סעודת ברית מילה שנדחית ביום שישי, וכן פדיון הבן שנדחה (משנ"ב), וכן סעודת סיום מסכת[4] (ביה"ל). אלא שלא יאכל באופן כזה שלא יוכל לאכול אחר כך סעודת שבת כלל (ביה"ל[5]).

לכתחילה מצווה להקדים את סעודות המצווה לשחרית, ובדיעבד מותר אפילו מהמנחה ולמעלה (משנ"ב).

  1. פרטים בסעודה רגילה: הגם שמותר לאכול ולשתות עד שחשכה, אין לאכול ולשתות עד שיהיה שבע ובלי תאבון לסעודת שבת (משנ"ב).

אם התחיל סעודה רגילה לאחר תשע שעות לא יפסיק (גמרא).

בימות החורף הקצרים, מצווה להימנע אפילו לפני תשע שעות, כל שמשער שלא יהיה רעב לסעודה (משנ"ב).

אין איסור להשקיט רעבונו גם לאחר תשע שעות (ביה"ל).

  1. אכילה לפני סעודת הבוקר:

אור זרוע: אסור לאכול אחרי הקידוש (בבוקר) מיני מזונות כדי שיבוא רעב לסעודה.

דרכי משה: מותר, כיוון שלא חוששים לסברא שיבוא לסעודה רעב (שהרי מותר לאכול בערב שבת עד שתחשך אם לא יקבע סעודה).

⤶ מג"א: הלכה כאור זרוע. ונהגו להקל בזה, ואנשי מעשה מקפידים ולא אוכלים לפני הסעודה אלא הכל בתוך הסעודה (ביה"ל).


הערות שוליים[עריכה]

  1. כך ביארו הרא"ש והר"ן את הרי"ף, וכן סוברים הרמב"ן, הרא"ש והטור. ולא כבה"ג שכתב רק עד שעה תשיעית.
  2. הראב"ד חולק וסובר שמחצות ואילך אסור.
  3. טעם האיסור: שו"ע: כדי שיבוא רעב לסעודת שבת. מג"א בשם הר"ח: שמא מתוך הטרחה לסעודה ישכח להכין את סעודות השבת. פרי מגדים: שלא ישווה את יום שישי עם שבת.
  4. כתבו האחרונים שהיינו במי שסיים את המסכת ביום שישי, שזה זמנה (עיין חוט השני ח"א, ז, ס"ק א) ולעניין מי יכול להשתתף בסעודה עיין בסימן תקנא במשנ"ב (ס"ק עג) ובביה"ל (ד"ה ואם).

  5. ולא כמג"א שכתב שתדחה סעודת שבת מפני הסעודת מצווה.