פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמט ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | תענית בערב שבת[עריכה]
הגמרא בעירובין (מא:) מסתפקת בדין המקבל על עצמו תענית בערב שבת, האם ישלים תעניתו או לא. והגמרא מסיקה שמתענה ומשלים.
◄ רא"ש וטור: יכול להשלים אם ירצה, וכיוון שרשאי וקיבל על עצמו בסתם חייב להשלים. אם התנה במפורש שמתענה רק עד תפילת ערבית (מבעוד יום) יכול להפסיק.
◄ מהר"ם, תוספות, מרדכי, הגה"מ: אינו חייב להשלים אם התפלל ערבית מבעוד יום.
◄ ראבי"ה ורוקח: חייב להשלים.
◄ ר"י: אפשר להשלים אבל עדיף שלא להיכנס מעונה לשבת.
◄ מהרי"ל: בתענית ציבור ישלימו עד הלילה ובתענית יחיד לא ישלים.
☜ שו"ע: בתענית יחיד צריך להתענות עד צאת הכוכבים אם לא שפירש במפורש (רא"ש). (אבל בתענית ציבור (כעשרה בטבת), דעת השו"ע כמהר"ם שאינו חייב (ביה"ל)).
רמ"א: יש אומרים שלא משלים אחר ערבית (מהר"ם) ולכן בתענית יחיד לא ישלים ובתענית ציבור ישלימו (מהרי"ל).
עדיף לעשות תנאי גם בתענית יחיד שלא משלים אף לדעת הרמ"א. בדיעבד אין זה מעכב. אך בתענית ציבור גם תנאי לא מועיל. אמנם, ציבור שגזרו על עצמם תענית תנאי מועיל (משנ"ב).
תנאי מועיל בתענית יחיד גם לפני ערבית, וגם עד חצות (משנ"ב).
אם התענה תענית יחיד בפעם הראשונה והשלים, חייב להשלים מכאן ואילך (מג"א). ולכן יראה שלא להשלים בפעם הראשונה. אם התענה על יארצייט וחל בחול שמשלימים עד צאת הכוכבים, כשחל להיות בשישי צריך להשלים, ויש מקילים. ומי שמצטער יכול לסמוך עליהם (משנ"ב).
לדעה המקילה עדיף שלא להתעכב עם הקידוש אחרי תפילת ערבית. גם דעה זו (וכן דעת הראב"ד שמתיר אם שקעה חמה וקיבל עליו שבת אפילו בלי ערבית) מודה שאם נדר על עצמו שלא לאכול יום שלם, שאסור לאכול עד צאת הכוכבים (ביה"ל).
❖ עשרה בטבת שחל בערב שבת[עריכה]
◄ ר"י: אפשר להשלים אבל עדיף שלא להיכנס מעונה לשבת.
◄ ר"ן, רבינו ירוחם [ומהרי"ל]: עד צאת הכוכבים.
☜ כך פוסק רמ"א (ודעת השו"ע להקל בזה כנזכר לעיל).
❖ תענית חלום[עריכה]
◄ הגהות אשרי: עד ערבית.
◄ הגה"מ וטור: משלים עד צאת הכוכבים (ובזה גם המקילים לעיל מודים לאסור, כיוון שאפילו בשבת עצמה אפשר להתענות תענית חלום כמו שכתוב בסימן רפח (משנ"ב)).
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ וכך הסכימו האחרונים (משנ"ב).