ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רנג ב

סעיף ב | דיני החזרה[עריכה]

המשנה אומרת (לו:) שלדעת ב"ש אסור להחזיר תבשיל בשבת ולב"ה מותר. (ומבאר רש"י שהתירו בית הלל להחזיר הואיל והכירה גרופה). ובגמרא רב ששת מבאר שב"ה התירו להחזיר אפילו בשבת עצמה.

◄ רבינו תם: אסור לתת ולהחזיר בשבת שמא יבוא לחתות בגחלים.

◄ רש"י, רשב"א, ר"ן (וכך נראה שסובר הרמב"ם): נראה כמבשל בשבת.

☜ משנ"ב כותב טעם זה.

❖ תנאי ההחזרה[עריכה]

בגמרא הובאו מספר תנאים כדי שיהיה מותר להחזיר תבשיל על גבי האש:

כירה גרופה וקטומה[עריכה]

התנאי הבסיסי של בית הלל שהתירו להחזיר קדירה על האש בשבת הוא שהכירה תהיה גרופה או קטומה (שאם לא כן יש חשש חיתוי או שנראה כמבשל).

כאשר הכירה אינה גרופה וקטומה, וכן בתנור גרוף וקטום (שדינו ככירה שאינה גרופה) כותבים הראשונים (ר"ן, וכן משמע ברמב"ם) שאסור להחזיר אפילו תבשיל שמצטמק ורע לו.

☜ שו"ע: מותר להחזיר רק על כירה גרופה וקטומה, ותנור וכופח שהוסק בגפת ועצים אסור אפילו גרוף וקטום.

⤶ אבל אם הכירה אינה גרופה אסור אפילו תבשיל שמצטמק ורע לו. וכן בתנור, אפילו גרוף וקטום (משנ"ב^[1]).

1. כירה שהסיקוה בקש וגבבה דינה כגרופה וקטומה (ביה"ל).

מבושל כל צרכו (רותח)[עריכה]

רבינו יונה, רבינו ירוחם וטור: רק אם התבשיל רותח מותר להחזירו, שאם הצטנן מבישולו יש איסור בישול בחזרתו.

☜ שו"ע: מותר להחזיר רק תבשיל רותח (ולדעת הרמ"א בסימן שיח, טו, מותר כל עוד התבשיל חם מעט מבישולו הקודם (משנ"ב)).

רמ"א: כשמותר להחזיר, מותר אפילו לכירה אחרת (אפילו אם הבלה מרובה מהבל הראשונה (משנ"ב)).

◄ לדעת רבינו יונה, רמב"ן ורשב"א: אין איסור בבישול תבשיל שעבר בישול בן דרוסאי.

◄ לדעת רמב"ם, תוספות, ריב"א ועוד: יש איסור בבישול מאכל למרות שעבר בישול בן דרוסאי.

☜ וכך פוסק שו"ע בסימן שיח, ד.

⤶ לפי זה אין היתר בחזרת תבשיל אלא אם כן הוא מבושל כל צרכו.

1. כאשר מתקיימים תנאי ההחזרה, מותר להחזיר תבשיל אפילו אם הוא מצטמק ויפה לו (ביה"ל).

2. במקום שמותר להחזיר, מותר אפילו לסתום את פי התנור בדף לאחר ההחזרה ואין בזה משום הטמנה. אלא שאם על ידי הסתימה התבשיל יהיה רותח, יותר טוב שלא לסתום. ואם יש גחלים בוערות בתנור אסור בכל מקרה. ואם גרף את הגחלים לצד אחד אפשר להקל על פי הישועות יעקב (משנ"ב).

לא סילק את הקדירה לגמרי^[2][עריכה]

רבי תדאי סובר (לח:) שהיתר החזרת תבשיל הוא רק אם הקדירה עדיין בידו. רבי יוחנן חולק ומתיר אפילו אם הניח על גבי קרקע. לאחר מכן אביי אומר בשם חזקיה שמותר להחזיר כשהקדירה בידו רק אם היה בדעתו להחזיר, אבל אם לא היה בדעתו להחזיר אסור. בלישנא שניה אומר אביי בשם חזקיה שכל האיסור להחזיר אם הניח על הקרקע הוא רק אם לא היה בדעתו להחזיר, אבל אם היה בדעתו להחזיר מותר אפילו על הקרקע.

◄ גאונים, רי"ף, רא"ש, רבינו ירוחם וטור: להלכה מותר להחזיר רק אם היה בדעתו והקדירה בידו (כלישנא קמא באביי. והטעם להחמיר: משום שקרוב הדבר לבוא לידי איסור תורה. (ר"ן)).

☜ כך פוסק רמ"א (ולקמן יבואר שהרמ"א מקל בזה בדיעבד).

◄ רמב"ם: על הקרקע אסור ושלא על הקרקע מותר, לא משנה מה הייתה דעתו (כדעות האמוראים שלא חילקו כמו שחילק חזקיה^[3]).

☜ כך פוסק שו"ע (להבנת הביה"ל).

◄ הגהות מימוניות בשם התרומה, ריא"ז, רא"ה ומאירי (וכן הביא תוספות שכך נהגו): אם היה בדעתו להחזיר מותר אפילו אם הניח על הקרקע, וכן אם לא היה בדעתו אבל החזיק בידו (כלישנא בתרא באביי).

☜ ביה"ל: אפשר שיש להקל אם מתקיים אחד התנאים (ועיין עוד לקמן), ולהלכה קשה להתיר אם הניח על הקרקע נגד השו"ע (שער הציון).

❖ הניח את הקדירה על ספסל

הגמרא מסתפקת (לח:) מה הדין אם אדם תלה את הקדירה במקל או הניחה על גבי המיטה, וכן מה הדין אם פינה את התבשיל מקדירה לקדירה. האם הדבר נחשב כמי שהניח על הקרקע או לא. הגמרא נשארת בתיקו.

◄ רבינו ירוחם וטור: הלכה להחמיר בכל הבעיות בגמרא (והטעם כנאמר לעיל, שיכול לבוא בזה לידי איסור תורה).

☜ רמ"א: אם הוריד את הקדירה מידו אסור, אפילו שלא על הקרקע. (אבל בפינה ממיחם למיחם אפשר להקל (משנ"ב)).

◄ רמב"ם: רק במניח על הקרקע אסור (הקל בספקות הגמרא. (בית יוסף)).

☜ כך פוסק שו"ע.

⤶ ביה"ל: בשעת צורך מותר להחזיר, אם היה בדעתו^[4].

1. רעק"א כותב שאם אדם אחר הוריד לחברו את הקדירה מהאש והחזיר, אסור לבעל הקדירה להחזיר, ולא שייך פה 'אין אדם אוסר דבר שאינו שלו'. אבל אם הוריד מהכירה והקדירה בידו, תלוי הדבר במחלוקת ראשונים (ביה"ל).

2. אם נמלך והחזיר: אם חשב שלא להחזיר ונמלך להחזיר נחשב כמי שלא חשב להחזיר כלל, וכן אם חשב להחזיר לאחר שהתבשיל יצטנן (כיוון שאסור לעשות כן) (שער הציון).

על גבי הכירה (ולא בתוכה)[עריכה]

הגמרא אומרת (לז.) שכל ההיתר להחזיר קדירה הוא רק על גבה ולא לתוכה (כי אם מניח בתוכה, ורגילים לבשל בה תדיר, נראה כמבשל (רשב"א ור"ן)).

◄ רש"י, ופשטות הסוגיא (ע"פ הב"י): כל הנחה על גבי הכירה מותרת, אפילו אם דופני הקדירה מכסים את כל פתח הכירה מלמעלה.

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ טור: רק אם הקדירה עומדת על דופני הכירה או שהניח כיסוי עליה ועליו מניח את הקדירה מותר. אבל אסור לכסות את כל פתח הכירה, כיוון שזה נחשב למניח בתוך הכירה.

סיכום תנאי ההחזרה[עריכה]

מבושלת כל צרכו (רותח)	בדעתו להחזיר	לא הניח על הקרקע	על גבה ולא בתוכה	אש גרופה
מוסכם (לרמ"א מותר אפילו חם מעט) (מעכב)	שו"ע: לא צריך. רמ"א: צריך (ולא מעכב כשאוחז בידו).	שו"ע: צריך (ומעכב). רמ"א: צריך (ולדינא קשה להקל בדיעבד).	מוסכם (מעכב)	מוסכם (מעכב)

❖ נוטל ומחזיר בשבת[עריכה]

◄ ר"ן ע"פ הירושלמי: כל מה שצריך להקפיד שלא יניח על הקרקע ושיהיה בדעתו להחזיר, רק אם נטל מערב שבת ומחזיר בשבת, אבל אם נוטל ומחזיר בשבת לא צריך להקפיד בהנחה על הקרקע ושדעתו תהיה להחזיר (אבל גרוף וקטום ודאי שצריך (משנ"ב)).

☜ רמ"א: נוהגים להקל בתנורים שלנו שדינם ככירה, וטוב להחמיר.

◄ תוספות, רא"ש, רמב"ם: כל תנאי החזרה נצרכים גם אם נטל בשבת עצמה.

☜ משנ"ב: יש ללמד זכות על המנהג להקל, כיוון שהפוסקים כתבו שאסור להחזיר רק אם התבשיל מתחמם באופן שלא היה לפני כן. וזה אינו מצוי כל כך.

1. בדבר יבש שהצטנן, אסור להחזירו כי התבטלה השהייה הראשונית (מג"א ועיין בסעיף ה' בביה"ל).

❖ החזרה סמוך לכניסת שבת[עריכה]

רב ששת אומר (לח.) שבית הלל שמתירים להחזיר מתירים אפילו בשבת עצמה.

נחלקו הראשונים במשמעות דבריו:

יש ראשונים שדייקו בדברי רב ששת שבית שמאי ובית הלל נחלקו בין במחזיר בשבת ובין במחזיר סמוך לשבת, שבית הלל מתירים בגרופה וקטומה ואוסרים באינה גרופה וקטומה. מערב שבת זמן האיסור הוא כל זמן שיניח והקדירה לא תספיק לרתוח מבעוד יום (תוספות).

יש ראשונים שלמדו שכוונת רב ששת היא שמותר לא רק אם נטל בליל שבת שברור שכוונתו להחזיר לצורך שבת בבוקר, אלא אפילו אם נטל בשבת בבוקר שיש מקום לומר שבטלה ההנחה הראשונה כי לא נראה שמתכוון להחזיר לכירה, קמ"ל שלא בטלה (רש"י).

◄ רא"ש, תוספות, מרדכי, סמ"ג, הגהות מרדכי וטור: אסור להחזיר קדירה על כירה שאינה גרופה וקטומה סמוך לכניסת שבת, אם לא תספיק לרתוח מבעוד יום (כיוון שבני אדם יבואו להחזיר גם בשבת עצמה).

⤶ רא"ש: בתבשיל שאינו מבושל כל צרכו אין איסור בערב שבת, כיוון שלא יבואו להתיר החזרה כזו בשבת, כי פשוט שאסור לבשל ממש בשבת^[5].

☜ רמ"א: סמוך לשבת שאי אפשר להרתיחה לפני שבת, דינו כמו שבת עצמה ואסור, ויש מקילים בזה, ונהגו להקל, אבל טוב להחמיר במקום שאין צורך כל כך. אבל לסמוך לכירה מותר משחשיכה (על פי הגהות מרדכי).

⤶ אף למחמירים אין צורך להקפיד על שאר דיני החזרה מערב שבת, אלא רק שתהיה גרופה וקטומה (משנ"ב^[6]).

◄ רש"י, רמב"ן ור"ן: מותר להחזיר קדירה בערב שבת בכל מקרה.

☜ בית יוסף: נהגו העולם להקל בזה (ובשו"ע אכן השמיט חומרא זו).

1. אם התבשיל אינו מבושל כל צרכו לא צריך להחמיר בזה. ויש מחמירים גם בזה משום לא פלוג^[7] (משנ"ב).

2. תבשיל חי מותר גם לדעה המחמירה (משנ"ב).

3. ◄ לרמ"א: צריך להקפיד שהתבשיל יספיק להתחמם לפני חשיכה או לפני ברכו.

◄ למג"א: רק לפני חשיכה.

❖ העברה מכירה לכירה ומכירה להטמנה[עריכה]

◄ רמב"ם: מותר להעביר את הקדירה מכירה לכירה, אפילו מכירה שחומה מעט לכירה שחומה מרובה. אבל אסור להעביר מכירה להטמנה ומהטמנה לכירה.

☜ כך פוסק רמ"א^[8] (שזה כהטמנה מחודשת שאסורה בשבת (משנ"ב)).

◄ רבינו ירוחם: אסור להעביר מכירה לכירה בשבת, דהוי כהנחה מחודשת בשבת (וכתבו התוספות שמכל מקום הדבר מותר בערב שבת).

סיכום[עריכה]

	שו"ע	רמ"א
שבת עצמה	כל דיני החזרה (א. לא על קרקע. ב. גרופה. ג. על גבה. ד. מבושל).	לכתחילה כל דיני החזרה (א. בידו ובדעתו. ב. גרופה. ג. מבושל. ד. על גבה) ואפשר להקל לכתחילה גם אם הוריד והניח ולא היה בדעתו (ר"ן). וטוב להחמיר (בדין גריפה צריך להחמיר מדינא).
סמוך לכניסת שבת	אין דיני החזרה	צריך להקפיד להחזיר על כירה גרופה וקטומה (על פי משנ"ב).

[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]