פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסא ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסא ב

סעיף ב | מצוות תוספת שבת[עריכה]

הגמרא ביומא (פא:) לומדת מפסוקים שצריך להוסיף מחול על הקודש.

הראשונים חולקים בגדר דין זה:

◄ רי"ף, רא"ש ושא"ר (ע"פ המ"מ): מצווה להוסיף בשבת מחול על הקודש.

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ רמב"ם: רק ביו"כ יש מצווה להוסיף בעינוי^[1].

☜ כך פוסק גר"א.

1. השו"ע פוסק שזמן התוספת הוא מתחילת השקיעה הראשונה עד סופה (שאז מתחיל בין השמשות לדעת ר"ת, וכל הזמן הזה נחשב ליום מבחינת ההלכה למרות ששקעה חמה). ועיין לקמן שהרבה חולקים על ר"ת ולפי זה זמן התוספת הוא לפני שקיעת החמה מעיננו (ביה"ל).

2. דרך קבלת התוספת: צריך לומר בפיו, וי"א שגם קבלה בלב נחשבת לקבלה (עיין סימן תרח^[2]) (משנ"ב).

❖ כמה צריך להוסיף[עריכה]

רא"ש: מצווה שיוסיף מעט לפני ביה"ש.

ר"ן: כל בין השמשות יכול לעשותו חול ויכול לעשותו קודש.

☜ שו"ע: כל זמן בין השמשות יכול לקבל תוספות שבת^[3], ויכול לעשות כולו קודש או כולו חול ובלבד שיוסיף איזה זמן מיום ודאי.

1. לא מספיק כל שהוא ממש אלא צריך איזה זמן קטן, וזמן התוספת יחד עם ביה"ש עולה לכחצי שעה לפני צאת הכוכבים (משנ"ב).

❖ זמן בין השמשות[עריכה]

בגמרא בשבת (לה.) נפסקה הלכה כדעת רבי יהודה (ע"פ ביאורו של רבה (שכמותו פסקו הרי"ף והרא"ש)) שסובר שביה"ש מתחיל מהשקיעה וממשיך כל זמן שפני המזרח מאדימין והכסיף עליון ולא תחתון, ורק כשמכסיף גם תחתון הרי זה לילה. וזה שלושת רבעי מיל^[4].

הגמרא בפסחים (צד.) אומרת שזמן ביה"ש הוא ארבע מילין.

נחלקו הראשונים כיצד ליישב את סתירת הגמרות:

◄ ר"ת^[5], רמב"ן, ר"ן (וכתב שכך איתא בירושלמי), רא"ש (בהלכות תענית), וטור (ע"פ מהרי"א): מתחילת שקיעה ראשונה עד תחילת ביה"ש יש שלושה מילין ורבע, ומתחילת שקיעה שניה (והוא בין השמשות) עד צאת הכוכבים יש עוד שלושת רבעי מיל ואז מתחיל הלילה.

☜ כך פוסקים שו"ע ומג"א. (עיין לקמן בביאור תוספת שבת לפי השו"ע).

◄ הגאונים, (וע"פ האחרונים-) רי"ף, רא"ש, רמב"ם, מהרי"ל, רז"ה, ראב"ד, מהר"ם מרוטנבורג, רבינו יונה ועוד: ביה"ש הוא שלושת רבעי מיל אחרי השקיעה שלנו ואז מתחיל הלילה. (והגמרא בפסחים מדברת על החשכת השמים לחלוטין, אבל אין לזה כל משמעות הלכתית).

☜ כך פוסקים הגר"א, הש"ך ומהר"ל מפראג.

◄ היראים: בין השמשות מתחיל שלושת רבעי מיל לפני השקיעה שלנו.

☜ הב"ח חשש לשיטתו לכתחילה, (וגם המשנ"ב כתב לחוש לדבריו לכתחילה ולהדליק חצי שעה- עשרים דקות לפני חשיכה, כדלקמן).

1. שלושת רבעי מיל הם כרבע שעה (משנ"ב).

2. לפי הגר"א יש להזהר שלא להדליק נרות אחרי השקיעה הנראית לנו, ואין לחכות לרגע האחרון אלא ידליק לכתחילה משעה שהחמה בראש האילנות. ומי שפורש ממלאכה חצי שעה או עשרים דקות על כל פנים תבוא עליו ברכה כי כך יוצא חובת כל הדעות^[6] (משנ"ב, לצאת ידי היראים).

3. יש לחוש לדעת הגר"א ולא לעשות מלאכה לאחר השקיעה. ובמוצאי שבת יש לחוש לדעת ר"ת שלא לעשות מלאכה עד שיצא הזמן לפי ר"ת (ביה"ל).

4. כל הזמנים שנאמרו על ידי הראשונים משתנים על פי המקום ואם יש מקום שרואים כוכבים מוקדם מהזמן שהזכיר ר"ת יש לפרוש ממלאכה לפני כן, וכן במוצאי שבת יש להזהר שלא לעשות מלאכה עד שיראו שלושה כוכבים לפי אותו מקום (ביה"ל ע"פ הגר"א ומנחת כהן^[7]).

וגם במוצאי שבת- אם רואה שהכסיף הרקיע ונעלמה האדמומיות ויצאו כוכבים - לא צריך להמתין לזמן ר"ת לפי שעות זמניות (אלא לפי שעות קבועות).

5. דרך מדידת השעות:

◄ פרי מגדים: מודדים שעות היום כשעות קבועות ואין זה משנה בין עונות השנה, תמיד אלו שעות קבועות.

◄ מנחת כהן, מג"א וגר"א: כל השעות הן זמניות ומשתנות לפי עונות השנה^[8].

⤶ ביה"ל: בימים ארוכים לא צריך להמתין לשעה ורבע זמניות אם רואה שהכסיף העליון והשווה לתחתון ויצאו שלושה כוכבים.

❖ עד כמה אפשר להקדים תוספת שבת[עריכה]

☜ רמ"א: הרוצה לקבל על עצמו שבת החל מפלג המנחה הרשות בידו (וכתב שיכול לקבל אפילו שעתיים לפני השקיעה שבת).

⤶ אבל המקבל על עצמו לפני כן - לא עשה כלום (משנ"ב).

1. יש מחלוקת אם מודדים מהשקיעה או מצה"כ, ומי שקיבל על עצמו לפי החישוב מהשקיעה יחמיר ולא יעשה מלאכה^[9] (משנ"ב). (ועיין סימן רסג ס"ק יט במשנ"ב).

2. בסימן רסג הביה"ל (ד"ה קודם) הביא דעות המתירות גם שעתיים לפני השקיעה.

3. שיעור הזמן שאפשר לקבל: לפי השו"ע (סימן תנט, ב) מודדים את זמני היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים, אם כך לשו"ע אפשר לקבל שעה וחומש לפני צאת הכוכבים (ארבע מילין), ולרמ"א שעה ורביע (מפלג המנחה). אם כך קשה, משום שיוצא שהרמ"א הוסיף רק שלוש דקות לפני השו"ע. הלבוש כתב שמודדים את פלג המנחה מהשקיעה השניה שהיא שלושת רבעי מיל לפני צה"כ, ואז יש הבדל של כרבע שעה בין השו"ע לרמ"א^[10] (ביה"ל).

הערות שוליים[עריכה]