פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסג ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסג ו


סעיף ו | מי שאינו בביתו[עריכה]

הקדמה לסעיפים ו - ז

הדלקת הנר כוללת בתוכה שני עניינים: 1. עצם החובה להדליק את הנר. 2. שהנר יעשה אור כדי שהאדם לא יתקל בחפצים (שלום ביתו).

  1. כשאדם נמצא בביתו ואשתו מדליקה שם, נפטר מצד החובה כי אשתו מדליקה בשבילו[1]*, וגם הנר עושה אור כדי שלא יתקל, ולכן נפטר בהדלקת הנר שלה (וכל החדרים אינם צריכים הדלקה בברכה, כמו בבדיקת חמץ שמברך במקום אחד ופוטר את כל החדרים בזה).

  2. אם אשתו אינה עימו והיא מדליקה, ויש לו חדר משל עצמו (לישון בו), אפילו אם לא אוכל שם צריך להדליק עם ברכה כדי שלא יתקל בחפצים.

  3. אם אין לו דירה משל עצמו (ומדליקים במקום שנמצא בו), כיוון שיש שם אור כבר, אין לו חובה לעשות אור במקומו אלא מצד המצווה עצמה. לכן, אם אשתו מדליקה בביתם נפטר מהדלקה, ואם לא מדליקה בביתם ישתתף בפרטי (סעיף ז).

☜ מרדכי ושו"ע: בחורים שהלכו ללמוד חוץ לביתם ידליקו נר בחדרם. אבל כשאדם נמצא עם אשתו, היא מדליקה בשבילו.

⤶ מדובר על בחורים נשואים אלא שהם לא בביתם, ואפילו שנשותיהם מדליקות בביתם, כיוון שהם בחדר בפני עצמו, אפילו רק לשינה, לא נפטרים בהדלקת נשותיהם (משנ"ב).

  1. כיוון שהדלקת הנר היא משום שלום ביתו שלא יכשל בחפצים, יזהר שהנרות יהיו ארוכים מספיק כדי שידלקו שהוא יחזור לחדרו בלילה, שאם לא כן הוי ברכה לבטלה (דרך החיים).

  2. הרבה בעלי בתים שמתאכסנים יחד בבית של אחד ואין בעל הבית עימם בחדרם, חל עליהם החובה להדליק אפילו אם יש להם אשה שמדליקה בביתם. ולכן ישתתפו כולם יחד בנר. אבל אם בעל הבית נמצא איתם יחד בבית לא צריכים להדליק כשיש להם אשה בבית[2]*. (כדלקמן בסעיף ז) (משנ"ב).

  3. גם אם האשה נמצאת ומברכת, ידליק בחדר שנמצא בו בלי ברכה, כדי שלא יכשל בחפצים שם (מג"א).


הערות שוליים[עריכה]

  1. * האם הבעל צריך לשמוע את הברכה שאשתו מברכת? בשש"כ (מג, הע' מד) כתב שלא צריך לשמוע. ובציץ אליעזר (יא, כא ו) כתב שאפילו יש טעם שלא לעשות כך כיוון שיראה כאילו מקבל על עצמו שבת ולכתחילה יש להתנות שלא מקבל, וכיוון שלא תמיד זוכרים להתנות העדיפו שלא לעמוד לידה. אמנם הביא שם שנהגו בעיר בהונגריה שהבעל יעמוד ליד האשה אז, וביאר שאולי טעמם הוא שהעולת שבת כתב שבברכת הנרות יוצאים ידי חובת הברכה על עונג שבת ולכן נהגו שגם הבעל ישמע את הברכה. אמנם להלכה הסכים הצי"א שלא צריך לעמוד ליד האשה ואולי אפילו עדיף שלא.

  2. * דין פנימייה: שש"כ (מה, יא) כותב שדין מי שנמצא בפנימיה כמשפחה אחת גדולה, ואחד מהבחורים ידליק נרות בברכה בחדר האוכל בשביל כולם (ואם זה חדר אוכל גדול ידליק בכמה מקומות, וייתכן שהדלקת החשמל תספיק לזה). וצריכים לדאוג שיהיה אור גם במקום השינה עד הזמן שבו הולכים לישון. ואם מדליקים נרות עדיף שלא יברכו על הדלקתם, אלא שאם רוצים לברך הם רשאים (וישתתפו יחד חברי החדר).