פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעא ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רעא ב


סעיף ב | חיוב הנשים[עריכה]

הגמרא בברכות (כ:) דורשת שגם נשים חייבות בקידוש היום למרות שזו מצוות עשה שהזמן גרמא, כיוון שזכור ושמור הוקשו זה לזה, וכיוון שנשים חייבות בשמור (בלאוים של שבת) חייבות גם בשמור (לקדש את היום).

כלבו: כיוון שנשים חייבות כמו גברים, יכולות גם לפטור אותם.

☜ שו"ע: נשים חייבות בקידוש ומוציאות את הגברים.

⤶ לכתחילה יש להחמיר שלא תוציא גברים שאינם מבני ביתה, דזילא מילתא (אחרונים).

א. קטן ואשה: קטן לא פוטר אשה שחייבת מהתורה. אלא תאמר בעצמה (מג"א), ולכתחילה יהיה לפניה כוס (משנ"ב), (כיוון שיש אחרונים הסוברים שהכוס שלפני הקטן אינו מועיל לה[1]). וכן נער בגיל שלוש עשרה לא יוציא אותה כיוון שקידוש מהתורה ולא סומכים על חזקה בדאורייתא. אבל אם התפללה אפשר לסמוך עליו ולצאת (כי הוי ספק ספיקא שאולי יצאה בתפילה, ואולי הוא כבר בן חיוב. (ואם גם הוא התפלל יש בזה מחלוקת אחרונים (שער הציון)).

ב. ערבות באשה (אם אשה עשתה כבר קידוש יכולה לפטור מי שלא שמע):

◄ דגול מרבבה: אין ערבות לאשה.

◄ פרי מגדים: מסתפק בזה.

◄ רעק"א: מוכיח בראיות שיש ערבות גם לאשה.

☜ וכך פוסק המשנ"ב.

ג. כשמקדש צריך לחשוב להוציא את בני ביתו והם יכוונו לצאת (לכתחילה) ולכן נכון שיאמר לפני שמקדש שיתכוונו לצאת ידי חובה (משנ"ב).

ד. כשמקדשים שני בעלי בתים יש להזהר שלא יקדשו יחד, כיוון שתרי קלי לא משתמעי (אליה רבה).


הערות שוליים[עריכה]

  1. המג"א פסק שהאשה תאמר בעצמה מילה במילה. ורעק"א תמה כיצד מועילה הכוס שלפניו בשבילה, וכתב הביה"ל לחשוש לדבריו. ונראה מלשון המשנ"ב שבדיעבד יוצאת בזה. ונפק"מ במקום שבו יש רק כוס אחת והרבה אנשים ולא יכול לשמוע היטב את הקידוש, שעדיף שיאמר עם המקדש מילה במילה מאשר שלא יצא ידי חובה בהחסרת מילים בברכה. וצ"ע. עצה נוספת שהזכיר רעק"א היא שהאישה תשמע מהילד רק את פתיחת וחתימת הברכה והיא תאמר בעצמה את הברכה (שרק אמצע הברכה חיובה מהתורה). אומנם הביה"ל כתב שזה דוחק לחלק את הברכה לשניים. וכן הסכים החזו"א (או"ח ז, ו) שאין לחלק את הברכה לשניים והוכיח דבריו מהשו"ע בהלכות זימון (סימן קצד). אומנם הקהילות יעקב (ברכות ט) השיב על דברי החזו"א שאין ראיה משם, וכן סובר הרב צבי פסח פרנק (הר צבי, ס) והוכיח דבריו מתלמידי רבינו יונה ובית יוסף.