פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצה א

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רצה א


סעיף א | הבדלת הש"ץ ודיני 'ויהי נועם'[עריכה]

טור ☜ ושו"ע: נוהגים שהשליח ציבור עושה הבדלה בבית הכנסת להוציא ידי חובה את מי שאין לו יין.

⤶ ומי שיש לו יין עדיף שיבדיל בביתו להוציא בני ביתו (משנ"ב).

דיני 'ויהי נועם'

טור ☜ ורמ"א: אומרים 'ויהי נועם' וסדר קדושה באריכות כדי לאחר את הזמן שחוזרים הרשעים לגהנם. באשכנז לא נוהגים לומר 'ויהי נועם' אם חל יו"ט באמצע שבוע, אבל אומרים 'ויתן לך'. ונהגו להזכיר את אליהו הנביא להתפלל שיבוא ויבשר הגאולה.

  1. צריך לומר פסוק 'ויהי נועם' מעומד (אחרונים). ואומרים 'אורך ימים וכו' פעמיים. ויש מקומות שלא אומרים 'ויהי נועם' בבית האבל, אלא מתחילים מ'יושב בסתר עליון' (משנ"ב).

  2. רק אם חל יו"ט גמור באמצע שבוע לא אומרים 'ויהי נועם', אבל פורים או ערב פסח שחל באותו שבוע, אומרים (משנ"ב).

  3. אין מתחילים מ'ובא לציון' כי אין גאולה בלילה (טור), ממילא גם לא הפסוק 'ואני זאת בריתי' כיוון שהוא סמוך לפסוק שם בישעיה (ט"ז).

  4. כאשר לא אומרים 'ויהי נועם', לא אומרים גם את כל סדר הקדושה (כיוון ש'ויהי נועם' שייך למעשה המשכן, שמשה בירך את ישראל ושרתה שכינה, ולכן ממשיכים 'ואתה קדוש יושב תהילות ישראל') (ט"ז).

  5. טוב לומר הבקשה 'ריבונו של עולם וכו'. יש מקומות שנוהגים להדליק נרות במקומות אפלים, שעל ידי זה זכה שאול למלוכה (משנ"ב).