פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שו ט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט | לקרוא לקרובי מת[עריכה]
מרדכי והגהות מימוניות: אסור לומר לגוי שיילך לקרוא מחוץ לתחום לקרוביו של מת שיבואו לקבורתו כדי שיספידו אותו. אבל חולה גוסס שרוצה שיקראו לקרוביו ודאי שמותר.
☜ כך פוסק שו"ע[1].
אסור אפילו אם אמר לגוי מערב שבת שיילך בשבת (מג"א).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וכתב ביביע אומר (חלק י או"ח סימן כט) שלא התירו לצורך חולה אלא רק איסורי דרבנן ולא איסורי תורה (ועשה חילוק בין יולדת שהתירו הדלקת נר ליישב דעתה לעומת שכיב מרע, שכן יולדת מסוכנת גם ככה והתירו לה, לעומת סתם שכיב שלא התירו עבורו אלא איסורי דרבנן). כמובן שאם הדבר יציל ויאריך את חיי החולה, שמותר אף איסורי תורה (שהרי מחללים שבת על חיי שעה).