פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שח

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שח


סעיף נב | מוקצה לעשירים[עריכה]

רבי יוחנן מספר (מז.) שרבי התיר לו לטלטל מחתה (של גחלים) כשיש עליה אפר. הגמרא מקשה: וכי אפר חשוב בכלל בביתו של רבי? ואין לומר שכיוון שזה ראוי לעניים מותר גם לעשירים, כי בגדי עניים אסורים בטלטול לעשירים. (ומיישבת הגמרא שזה היה גרף של רעי).

ר"ן: מוקצה לעשירים אסור בטלטול אף לעניים, אף על פי שלעניים הוא ראוי.

☜ כך פוסק שו"ע.

⤶ כיוון שהוקצה מדעתו של בעל הבית העשיר (משנ"ב).

  1. מה שהתירו בסעיף יג לטלטל חתיכות בגדים בגודל שלוש על שלוש אצבעות מדובר שהבגד שייך לעני, ומתוך כך הותר גם לעשיר לטלטלו (משנ"ב), ומדובר על עשיר שנמצא בביתו של העני, אבל לעשיר בעלמא אסור לטלטלו כי אינו חשוב לו (ט"ז).

  2. אם יש לאדם מוקצה שאינו ראוי לו כי נדר ממנו הנאה, מותר לאחרים לטלטלו (ואין זה דומה למוקצה לבעל הבית, כיוון שכאן זה משום גריעותא של החפץ ולא איסור הרובץ עליו). ואף לו עצמו מותר לטלטלו (משנ"ב).

א