פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכג א

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכג א


סעיף א | שימוש בכלי מדידה[עריכה]

המשנה (ביצה כט.) אומרת שמותר לאדם לבקש מחברו שימלא לו כלי מסוים, אבל לא במידה, ורבי יהודה אומר שאם היה כלי של מידה לא ימלא בו כלל (להלכה נפסק כת"ק (בית יוסף)).

נחלקו האמוראים בפירוש דברי ת"ק: רב יהודה מבאר שהכוונה לכלי המיוחד למידה, אבל כלי העומד למידה יכול למלות בו, ורבא מבאר שהכוונה שאסור להזכיר שם מידה, אבל מותר למלות בכלי המיוחד למידה. (רש"י: כלי העומד למידה (שרב יהודה אסר) היינו כלי שמשמש בפועל למדידות. וכלי המיוחד למידה (שלרב יהודה אסור ולרבא מותר) היינו כלי שמיועד למדידה אבל עוד לא מדדו בו[1]).

◄ רא"ש, עיטור, רמב"ם וטור: הלכה כרבא, שלא יזכיר מידה אבל כלי המיוחד (שרגיל למדוד ולמכור בו (משנ"ב)) מותר למדוד בו.

⤶ ר"ן: ורק אם מודד בביתו של המוכר ומוליך את הכלי לביתו. אבל אם מודד בכלי המוכר ואחר כך שופך לכלי הקונה אסור בכלי המיוחד למידה (ודייק כך מלשון הגמרא והרמב"ם).

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ רמב"ן [ורי"ף]: הלכה כרב יהודה, שרק כלי העומד למידה מותר.

מרדכי והגהות אשר"י: מותר למדוד אם אינו מתכוון למדידה בדווקא אלא מוסיף או פוחת (ואין בזה גזל כי כך רגילים לעשות).

☜ כך פוסק רמ"א.

⤶ היינו שמותר אפילו אם מודד בכלי המוכר ושופך לכלי הלוקח (משנ"ב).

  1. התרו של הרמ"א הוא רק לעניין מדידת המוכר, אבל אין זה מתיר לקונה לומר למוכר שייתן לו מידה מסוימת. ורק לקמן יביא הרמ"א אפשרות התר בזה (מג"א על פי שער הציון).


הערות שוליים[עריכה]

  1. והרמב"ם מבאר: כלי המיוחד למידה (שלרב יהודה אסור ולרבא מותר) היינו כלי שהכינו אותו למדידה אבל הוא עוד לא מוכן לזה.