פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכו ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכו ג

סעיף ג | צונן בתוך חמים[עריכה]

המשנה (לח:) מספרת שאנשי טבריה היו מביאים סילון של מים קרים בתוך מים חמים של חמי טבריה, ואמרו להם חכמים שאותם שבאו בשבת דינם כמים שהוחמו בשבת ואסורים ברחיצה ושתיה. ואם באו ביו"ט דינם כמים שהוחמו ביו"ט שמותרים בשתיה ואסורים ברחיצה.

רב חסדא לומד מכך שאסור להטמין מבעוד יום בדבר המוסיף הבל.

◄ רש"י: מדובר שהניחו את הצינור מערב שבת. ואמרו להם חכמים שהמים שבאו שם בשבת עצמה אסורים משום בישול בתולדות האור (תוספות בדעתו) - אבל מים שבאו בערב שבת מותרים

◄ תוספות וטור: מדובר בצינור אטום שהמים הקרים שבתוכו היו מתחממים מהמגע של הצינור במים החמים, ואסור לעשות כך משום הטמנה בדבר המוסיף הבל - ואף מערב שבת אסור.

☜ כך פוסק שו"ע (ודינם כמים שהוחמו בשבת ואסורים כלל. ואם באו מעיו"ט מותרים בשתיה ולא ברחיצה^[1]).

1. אם המים הקרים שבצינור מתערבים עם המים החמים, מותר להשתמש בהם אם המשיכם מערב שבת (כי רק צינור סגור שעובר בתוך המים החמים דומה להטמנה שנאסרה אף מערב שבת) (משנ"ב).

2. מדובר כשצינור סתום והמים נשארו בו מוטמנים בשבת (אע"פ שהחימום היה בערב שבת) (בית מאיר). אבל אם נתנו למים מים לצאת בערב שבת לא שייך לאסור בזה (שער הציון). ואם לא היה סתום ובאו בו מים בשבת עצמה, הבית מאיר אסר והביה"ל מסתפק בזה (כי אין לזה שם הטמנה שהרי המים באים מאליהם והוא לא הטמינם).

הערות שוליים[עריכה]