פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלח ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | נגינה על ידי גוי[עריכה]
◄ מהר"ם: מותר לומר לגוי לנגן בחתונה של יהודים, משום שזו אמירה לגוי באיסור דרבנן משום מצווה.
☜ כך פוסק שו"ע בשם יש מתירים.
◄ טור: אין להתיר אמירה לגוי אלא במצווה שהיא עצמה דוחה שבת.
רמ"א: דווקא בשמחת חתן וכלה, אך בשאר שמחות אסור לומר לגוי לנגן, אם לא שבא מעצמו, ובסימן שלט יתבאר שנהגו להקל ע"י גוי בכל שמחת מצווה (ע"פ המשנ"ב).
⤶ לבוש: יש להחמיר בשאר שמחות חוץ משמחת חתן וכלה (ולא כמו שכתב הרמ"א שנהגו להקל בימינו).
אסור לומר לגוי לנגן במינים ועוגב בבית הכנסת בשבת בשעת התפילה (מהרי"א) ואפילו ביום חול אסור (חתם סופר).
❖ תיקון כלי שיר ע"י גוי[עריכה]
☜ רמ"א: מותר אפילו לומר לגוי לתקן את כלי השיר.
⤶ נחלקו האחרונים בביאור דבריו:
◄ מג"א: אע"פ שזה איסור תורה התירו, כיוון ששמחת חתן וכלה עדיפה משאר מצוות.
◄ גר"א: הרמ"א סובר כדעת העיטור שהתיר אמירה לגוי באיסור תורה לצורך מצווה. ואם כך לא קיי"ל כך להלכה (עיין סימן רעו, ב).
☜ מג"א מחמיר שלא לומר לגוי לתקן את כלי השיר בימינו, אפילו בשמחת חתן וכלה.