פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שמ

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שמ

סעיף יד | הדבקה וקריעת נייר[עריכה]

רמב"ם ☜ ושו"ע: המדבק ניירות או עורות הרי זו תולדת תופר, והקורע אותם שלא על מנת לקלקל הרי זו תולדת קורע^[1].

1. שיעור המדביק הוא כשיעור שתי תפירות (משנ"ב).

2. הקורע שלא על מנת להדביק חייב אם עושה את זה לצורך תיקון כל שהוא, כי כל מלאכות המקלקל חייב עליהם אם עשה אותם לצורך תיקון (משנ"ב).

3. אם הדפים התחברו יחד במקרה והוא מפריד אותם אין בזה חיוב משום קורע (מג"א).

4. אם נדבקו הדפים במקום האותיות אסור להפריד אותם (ולדעת הב"ח יש בזה חיוב מהתורה), וכנ"ל בסעיף ג.

5. מי שהסתבכו בגדיו בקוצים מפרידם בנחת ואם נקרעו נקרעו. וכן מותר ללבוש בגד חדש ואם נקרע נקרע, משום שאינו מתכוון לקרוע (משנ"ב).

6. מותר לעטוף אגוז במטלית ולשבור את האגוז ואינו חושש שמא תקרע המטלית (רמב"ם).

7. הקורע דפי ספר שלא נתפרדו עדיין חייב משום מכה בפטיש (ובפרי מגדים משמע שחייב משום קורע על מנת לתקן) (ביה"ל).

8. שיעור הקורע בשביל לתקן הוא כשיעור שנצרך בשביל התיקון ולא כדי שיעור שתי תפירות. וכן בשאר מלאכות המקלקל (ביה"ל).

❖ מקלקל על מנת לתקן (ביה"ל)[עריכה]

מלאכות שבת שנאסרו מהתורה הם מלאכות חיוביות, יצירתיות ('מלאכת מחשבת'). אמנם מצינו כמה מלאכות שבמהותן הן מלאכות קלקול: קורע, מוחק מכבה וסותר. וכיוון שהם מלאכות קלקול, אין בהם חיוב אלא אם האדם יעשה אותם לצורך דבר חיובי.

השו"ע אצלנו פסק שהקורע ניירות חייב. לכאורה דבר זה הוא משאצל"ג. ודבר זה סותר את מה שפסק השו"ע בסימן שטז שמשאצל"ג פטור.

לכן האחרונים חידשו שכל צורך חיובי שיש במלאכות הקלקול נחשב לתיקון וממילא העושה אחת מהמלאכות הללו לצורך זה יהיה חייב והוי מלאכה הצריכה לגופה.

הביה"ל מאריך להוכיח יסוד זה מכמה מקורות:

1. הגמרא בשבת (קה:) אומרת שהקורע על מת שחייב לקרוע עליו חייב. והרי יש קרובים שאסור לתפור את הקריעה לעולם. הרי מוכח שקורע על מנת לתקן חייב למרות שזה לא על מנת לתפור.
2. התוספתא בשבת (יב, ז) אומרת שהמוחק על מנת לתקן חייב.
3. תוספות כותב שהקורע בשביל מצווה נחשב כצריך לגופה. וכל שכן אם קורע לצורך תיקון. (וגם רש"י שחלק בקריעה לצורך מצווה, זאת משום שאין זה תיקון בגוף הדבר לדעתו).
4. רש"י כותב שקורע על מתו הוי משאצל"ג משום שזה כמו מוציא מת לקברו, ולא משום שזה לא על מנת לתפור. מוכח שגם אם קורע שלא על מנת לתפור נחשב לצריכה לגופו.
5. הרמב"ם כותב שהסותר כדרך השחתה פטור, משמע שאם עושה לצורך תיקון, אפילו כל שהוא חייב.
6. הרמב"ם מחייב בפותח בית הצוואר משום קורע. הרי שלמרות שאין כוונתו לתפור חייב משום שיש בקריעה זו תיקון.
7. ראשונים נוספים (רבינו ירוחם, רז"ה, מאירי) מתנסחים בצורה כזו שאם קורע בשביל לתקן, הגם שהלכה כרבי שמעון, חייב משום קורע.

לכן מבאר הביה"ל שהשו"ע חייב את הקורע ניירות למרות שלא עושה זאת בשביל להדביק אותם שוב, כיוון שיש בזה צורך תיקון. (וחזר בו השו"ע ממה שכתב בב"י שהפותח בית הצוואר אינו חייב משום קורע כי לא עושה בשביל לתפור).

כדעת הביה"ל סוברים גם: רעק"א, פרי מגדים, פרי חדש.

יש להעיר שהריטב"א סובר שהקורע חייב רק אם עושה על מנת לתפור. וכך עולה מדברי הנשמת אדם שמבאר שהשו"ע שחייב קורע ניירות סובר כדעת הרמב"ם שמשאצל"ג חייב (ותמה על סתירה בדבריו מסימן שטז). ולא ביאר שכאן זו מלאכה הצריכה לגופה.

הערות שוליים[עריכה]