פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד ט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד ט סעיף ט - עדים החתומים בשטר והוזמו

בדף לב (ע"א) מובאת תוספתא שעדים החתומים על השטר, ובאו עדים אחרים ואמרו שהיו איתם באותו היום במקום אחר - השטר כשר והעדים הראשונים כשרים, כי יכול להיות שהמתואר בשטר היה קודם, וכתבו את השטר אחר כך.

רי"ף, רמב"ם, ר"ן וטור: אם העדים הראשונים טענו שהשטר נכתב במקום ובתאריך שמוזכר בו, והזימו אותם - הם עדים זוממים, שהרי אין את הצד להכשיר.

במקרה כזה אנחנו פוסלים אותם לעדות למפרע, אך אין דרך לדעת מתי השטר המזויף באמת נכתב. לכן אם יש עדים שיודעים מתי השטר נכתב, או שיש עדות על יום שבו השטר כבר היה כתוב - מאז הזוממים נפסלים. אם אין עדות כזאת, הם נפסלים מהיום שהעידו בבי"ד שהם חתמו על שטר הזה.

☜ כך פסק השו"ע.

מגיד משנה ורמ"א: עדים שחתמו במזיד על שטר מוקדם, פסולים לעדות.

רשב"א, דרכי משה וסמ"ע: השוכר עדים שיעידו לו, נפסל לעדות משעה שבאו להעיד.