פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עב ה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט עב ה

סעיף ה[עריכה]

מי שנתמשכן על ידי נאמני הקהל על חלקו המגיע מהמס, ונגנב המשכון, אין לקהל ולא לנאמן דין שומר שכר (שו"ת רשב"א). (אלא אם כן יש מנהג בעיר הולכין אחריוא) (בית יוסף בשם הרשב"א).

נאמן הציבור: השו"ע הבין מלשון הרשב"א שפסק בודאות שאינו ש"ש, אולם הש"ך הבין שהוא נשאר בספק, הן מצד שהאמינוהו ויש לו שבח מכך הן מצד פרוטה דרב יוסף, ולכן פסק שאם תפס מהנאמן יכול לומר קים לי כרב יוסף.

א. מנהג נגד הדין: הש"ך כתב שודאי אין מנהג גרוע כזה מבטל הלכה אלא, כדברי המרדכי[1], דוקא מנהג שהוא תיקון, וכן כתב בתרוה"ד שדוקא בעניני מיסים מנהג גרוע מבטל הלכה (הו"ד ברמ"א בסי' קסג), ובאור דברי הרשב"א הוא שאם יש מנהג שהקהל פורעים המס והם גובים מכל יחיד ויחיד נעשו הקהל ש"ש מכיוון שאז היחידים חייבים לקהל והקהל הוא הממשכן[2], וכך צריך לבאר את דברי הרמ"א. אמנם הנתיבות ביאר שהמנהג מועיל משום שהקהל או הנאמן הכניסו עצמם לחיוב זה, ועוד שלא גרע מתקנות הקהל.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. בתחילת פרק הפועלים
  2. משא"כ כשכל יחיד פורע חלקו לשלטון.