פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עג א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט עג א

סעיף א[עריכה]

המלוה את חבירו, סתם, ולא קבע לו זמן, במקום שאין להם מנהג, יש לו זמן שלשים יום, שאינו יכול לתבעו קודם, בין במלוה בשטר בין במלוה על פה^א (מכות ג,ב), בין במשכון בין בלא משכון. ואם התנה שיתבע כל זמן שירצה, יש לו לתובעו אפילו ביומו (רמב"ם). אבל שאלה, סתם, זמנה לאלתר, ויכול לתובעו מיד (רמב"ם,רא"ש^[1],דלא כר"ת). הגה: מיהו אם הלוה מוחה שלא ליתן שטר למלוה, והוא מבקש ממנו שטר, צריך להחזיר לו מעותיו מיד, כי מסתמא לא הלוה לו אלא שיכתוב לו שטר, ומאחר שאינו רוצה, יחזיר לו מעותיו^ב. (טור בשם הרא"ש).

א. סתם מלווה: רק לענין היכולת לתבוע אומרים שסתם מלווה שלושים יום אך לא לענין אאפת"ז (שו"ע סי' עח).

ב. לווה המסרב לכתוב שטר: שו"ת רא"ש,רמ"א: מסתמא מלווים על דעת לכתוב שטר, ולכן אם הלווה מסרב יכול המלווה לדרוש מעותיו בחזרה.

סמ"ע,חכ"צ: דוקא אם עשו קנין.

ע"ש,ש"ך: גם אם לא עשו קנין. בתשובת הרא"ש מדובר בקנין משום שכך היה מעשה, אך משמע מתשובתו שהוא הדין בלא קנין.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]