פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עג יז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יז[עריכה]
המלוה את חבירו על המשכון, על מנת שאם לא יפדנו לזמן פלוני, שיגבה כדי חובו מהמשכון והמותר יהיה מתנה מעכשיו, הוי אסמכתא. ואם התנה עמו שאם לא יפדנו לזמן פלוני יהיה מוחלט, הוי נמי אסמכתאא (שו"ת רא"ש). ואם אמר לו: קנה מעכשיו אם לא אפדנו עד זמן פלוני, יש מי שאומר דלא הוי אסמכתא; ושאם הלוה טוען: לא יצא מפי קנה מעכשיו, נאמן המלוה בשבועה (רי"ו) (וע"ל סימן ר"ז בדיני אסמכתא). מי שיש בידו משכון מחבירו, וכשהגיע הזמן אמר ליה: צא ומכרו, והלך ומכרו, ואחר כך בא הלוה לבטל המכר ואמר שלא כוון אלא לדחותו, אין בדבריו כלום, והמכר קיים (שו"ת רא"ש). הגה: אבל כל זמן שלא מכרו יכול לחזור בו ולומר שלא ימכרנו (תשובת רשב"א סימן אלף י') וכן אם דחקו המלוה לפרוע, ואמר ליה הלוה: המשכון יהא שלך, יכול לחזור בוב (נ"י סוף ב"מ).
א. אסמכתא: ש"ך – חולק וכותב שבמשכון מטלטלין לא הוי אסמכתא, אפילו אם לא אמר קני מעכשיו.
ב. המשכון יהא שלך: נ"י,שו"ע עב,כו,רמ"א: הלווה יכול לחזור בו ולומר שסתם דחאו. הנ"י למד זאת מפועל שאם אמר לו טול מה שעשית בשכרך יכול לחזור בו, ולדעת הנ"י מדובר שם אפי' כשהחפץ ברשות הפועל.
ש"ך: צ"ע, כי בסימן שלו,ב פסק השו"ע כרשב"א, שאם הוא ברשות הפועל אינו יכול לחזור בו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.