פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעה לא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לא[עריכה]
נמלך המוכר בבן המצר למכור לו באותם דמים, ואמר ליה: זיל זבין לעלמא דלא בעינא ליה, לא צריך למקנה מיניה (רמ"ה והגה"א,דלא כר' שמחה[1]).
הגה"א: למד זאת מדברי הגמ' שאם המצרן אומר איזיל ואטרח ואייתי זוזי לא ממתינים לו, וא"כ כ"ש במקרה שלנו.
חמדת שלמה: מכיוון שזו טובת המוכר, אם יתרצה אח"כ המוכר לתת למצרן יוכל לסלק את הלוקח, שהרי ב"איזיל ואטרח" ודאי שרשאי לומר שמסכים לחכות, ואע"פ שיש לחלק ששם היתה זכות מצרנות בשעת המכר ורק אח"כ התחדש דבר שאינו לטובת המוכר משא"כ אצלנו שכבר בשעת המכר נסתלק דין המצרנות, מ"מ ניתן להוכיח שגם במקרה כזה יכול המוכר להתרצות למצרן מההגה"א שנפסק בסמ"ע בסע' לו, שגם במוכר כל נכסיו יכול המוכר להתרצות למצרן.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הו"ד במרדכי ב"מ סי' שצג, וטעמו שאין למוכר עסק עם המצרן.