פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רמב ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
שכיב מרע שצוה ואמר: לא תגלו מתנה זו ולא תודיעו בה אדם אלא לאחר מיתה, הרי זו מתנה קיימת, שבעת שהקנה אותו שהיא אחר מותו הרי אמר גלו אותה. מצוה מחמת מיתה אינו צריך לומר: גלו את המתנה, אלא אע"פ שהיא כתובה סתם אין חוששין לה שמא מסותרת היא. (רי"ף בשם ר' האי).
הרא"ש מנמקו ע"פ דבריו בסעיף הקודם, שהיום לא חיישינן לסתמא, אך הב"י חלק וכתב שא"כ היה לרי"ף לפרש דבריו. הב"י מנמקו שאדם רגיל נותן מתנה טמירתא ע"מ להחניף אולם מצווה מחמת מיתה עומד למות וא"כ ודאי אין לו ענין להחניף. עוד נימק שאולי דמי למסוכן שאמר תנו גט ולא אמר כתבו ותנו, שאנו אומרים שמחמת טרדתו קיצר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.