פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסב ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה – קבורת צדיק עם רשע[עריכה]
מועד קטן כה ע"א[עריכה]
כי נח נפשיה דרב הונא... אמרי: היכא נינחיה? רב הונא ריבץ תורה בישראל ורבי חייא ריבץ תורה בישראל.
מועד קטן יז ע"א[עריכה]
ההוא צורבא מרבנן דהוה סנו שומעיה {שיצאו עליו שמועות רעות}... אמרינן עיילוהו למערתא דחסידי ולא קיבלוהו, עיילוהו למערתא דדייני וקיבלוהו.
סנהדרין מז ע"א[עריכה]
וכשם שאין קוברין רשע אצל צדיק, כך אין קוברין רשע חמור אצל רשע קל.
וכ"פ השו"ע ע"פ הראשונים: "אין קוברין רשע אצל צדיק, אפילו רשע חמור אצל רשע קל".
עוד כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן: "וכן אין קוברין צדיק (וכשר ובינוני) [י"ג: וכל שכן בינוני (ש"ך (ס"ק ה), וט"ז (ס"ק א))], אצל חסיד מופלג".
וכתב הרמ"א ע"פ האו"ז: "אבל קוברים בעל תשובה אצל צדיק גמור".
וכתב הב"ח (סע' ה) ע"פ האו"ז, ש"צדיק" זה אחד שמקיים את התורה. ו"חסיד" זה אחד שמקדש עצמו במותר לו.
וכתב הש"ך (ס"ק ו) ע"פ הב"ח, שלא קוברים בעל תשובה לצד חסיד (שהוא יותר מצדיק גמור).
קבורה סמוך למסיונרים[עריכה]
כתב המהרש"א (בגליון על הסעיף ד"ה אין קוברין): "הורתי שהלומדים אצל מיסיאנערס {מסיונרים} ירחיקו לקברו יותר משמונה אמות מקבר ישראל כשר".
הרחקה מקבר של מחלל שבת בצינעה[עריכה]
כתב שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סימן קנב): "מחלל שבת בצינעא שידוע זה בעדים כשרים - רשאין לקוברו בין אצל רשעים שחללו שבת בפרהסיא, בין אצל סתם בנ"א שהם בדין צדיקים, וא"כ בהפסק של הח' אמות שבין מחללי שבת בפרהסיא לסתם אנשים שהם בחזקת שומרי תורה יכולין לקבור שם מחללי שבת בצינעא שיש ע"ז עדים כשרים".
עברו וקברו רשע אצל צדיק[עריכה]
כתב שו"ת מנחת יצחק (חלק ו סימן קלו) כשקברו מחלל שבת אצל צדיק: "ובזה הסכמנו להקיף למעלה את הקבר של הצדיק במחיצה של אבנים יותר מעשרה טפחים גובה". וכ"פ שו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' ריג).
וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"א עמ' שצו): "אם טעו וקברו רשע אצל צדיק יש לעשות מחיצה בין קבר לקבר... אבל אם היתה מחיצה ממש מפסקת בין קבר לקבר, יש לומר דשפיר דמי".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים