פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסו א

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שסו א

סעיף א – מי שמכר קבר ומקום הספד[עריכה]

בבא בתרא ק ע"ב[עריכה]

ת"ר: המוכר קברו, דרך קברו, ומקום מעמדו, ובית הספדו – באין בני משפחה וקוברין אותו על כורחו, מפני פגם משפחה {"שגנאי הוא להם שאין לקרובים מקום קבורה" (רש"י)}.


  • וביאר הרמב"ן (ב"י) שאף שאין להספיד את המת אם אינו רוצה שיספידוהו (כפי שהתבאר לעיל (סי' שדמ סע' י)) וכן כאן שמכר את קברו היה מקום לכבד את מעשיו, שאני הכא:

    1. מן הסתם דחקו הכלכלי אנס אותו למכור, ולא רצונו.

    2. גנאי הוא לאדם שיספידו אחרים בבית הספדו.

    3. אף היורשים נפגעים מכך שלא יוכלו להספיד אותם שם.

  • וכ"פ השו"ע: "המוכר קברו ודרך קברו, מקום מעמדו ומקום הספדו, באים בני המשפחה וקוברין אותו בעל כרחו של לוקח, ומחזירין את דמיו".

  • וביאר הש"ך (ס"ק ב) את הטעם כרש"י: "שגנאי להם שבני המשפחה לא יהיו קבורים במקום אחד כמנהגם".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים