פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעט א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א – הוספה בהטוב והמטיב[עריכה]
ברכות מו ע"ב[עריכה]
מר זוטרא איקלע לבי רב אשי, איתרע ביה מלתא, פתח ובריך: "הטוב והמטיב, אל אמת דיין אמת שופט בצדק לוקח (נפשות) במשפט ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו משפט שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים".
- האם צריך לומר בברכה הרביעית בבית האבל: "לוקח נפשות במשפט": (ב"י, דר"מ ס"ק ב, ב"ח סע' ב)
בה"ג, רי"ף ורמב"ם – לא אומרים "לוקח נפשות במשפט", מפני שיש מיתה בלא עוון (ע"פ הגמרא בשבת נה ע"ב).
תוספות, רא"ש ומרדכי – אומרים: "לוקח נפשות במשפט", משום שאף אם אין עוון, ודאי שכל דרכיו משפט.
- הכרעה: השו"ע פסק כבה"ג, הרי"ף, הרמב"ם וסיעתם: "כשמברכין ברכת המזון בבית האבל, אומר ברכה רביעית כנוסח זו: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק וכו'".
- אך הרמ"א פסק כתוספות וסיעתם: "לוקח נפשות במשפט שליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו במשפט ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו גודר פרצות ישראל הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל אבל זה לחיים ולשלום".
כתב הש"ך (ס"ק א) שכוונת השו"ע היא ללמדנו את התוספת שמוסיפים בברכה, אך את תחילת הברכה, מברכים כתקנה: "רוענו רועה ישראל המלך הטוב... הוא ייטיב לנו, המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת...".
והזכרון יצחק (פרק יז עמ' קמא) הביא מסידור "בית עובד" שהנוסח הוא כפשט דברי השו"ע ולא כפי שכתב הש"ך. וכן כתוב שם "לוקח נפשות", בלי המילה "במשפט".
עוד כתב הזכרון יצחק (שם, פרק יז עמ' קמא) שדין ברכה בבית אבלים הוא לכל האוכלים עם האבלים.
וכתבו באר הגולה (0) וגשה"ח (פ"כ ב - יג) שלא נוהגים להוסיף ברכה רביעית, משום שסומכים על התוספות ומהר"ם שכתבו שברכת אבלים היא דווקא בעשרה (ועיין לקמן סע' ה).
סיום ברכת המזון בבית האבל[עריכה]
ה"מחזור ויטרי" והרמב"ם (הלכות ברכות פ"ב ה"ח) כתבו שאומרים את תוספות "הרחמן" שאחר ברכת המזון אף בבית האבל. וכן פסק הש"ך (ס"ק ב) שאחר ברכת המזון אומר את תוספות "הרחמן" אף בבית האבל.
אך השלחן גבוה והזכור לאברהם (יו"ד אות ב, הובא בכל-בו אבלות (גרינולד) וכן הובא בפנ"ב סי' י' הע' כו עמ' קיג) כתבו שלא אומרים את תוספות "הרחמן", אלא מדלגים עד ל"עושה שלום".
ומנהג תימן, להוסיף אחר ברכת "מנחם אבלים" שתי תוספות בברכת "הרחמן" ("הרחמן ינחם אבלים", ו"הרחמן ימחה דמעה מעל כל פנים"). ובסוף ברכת המזון אומרים כל הסועדים: "א-לוהים ינחם אבלים" ג' פעמים.
סעיף ב – חתימת הברכה השלישית[עריכה]
- כיצד חותם את הברכה השלישית של ברכת המזון: (ב"י, ש"ך ס"ק ג-ד, ערוה"ש סע' ב, גשה"ח פ"כ ב-יג)
רב עמרם גאון – "מנחם אבלים ובונה ירושלים".
כל-בו – "מנחם ציון בבנין ירושלים".
- הכרעה: כתב השו"ע ככל-בו: "יש מוסיפים בברכה שלישית: נחם ה' אלהינו את אבלי ירושלים ואת האבלים המתאבלים באבל הזה, נחמם מאבלם ושמחם מיגונם, כאמור: כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו. ברוך אתה ה' מנחם ציון בבנין ירושלים".[1]
- וביאר הש"ך ע"פ הב"י, משום שאין חותמים בשניים (אבלים וירושלים), אלא חותם בדבר אחד.
- וכתב גשה"ח, שהיום לא נוהגים לומר כלל חתימה זו.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
וישנם מסידורי הספרדים שכתוב בהם: "מנחם אבלים ובונה ירושלים", כדעת רב עמרם גאון. אך ברוב הסידורים המדוייקים כתוב כשו"ע: "מנחם ציון בבנין ירושלים".