פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפג א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שפג א

סעיף א – איסור תשמיש וקירבה לאשתו[עריכה]

מועד קטן טו ע"ב[עריכה]

אבל אסור בתשמיש המטה. דכתיב: "וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה" – מכלל דמעיקרא אסור.

מועד קטן כד ע"א[עריכה]

בעא מיניה ר' יוחנן משמואל: יש אבילות בשבת או אין אבילות בשבת? אמר ליה אין אבילות בשבת. יתבי רבנן קמיה דרב פפא וקאמרי משמיה דשמואל: אבל ששימש מטתו בימי אבלו חייב מיתה. א"ל רב פפא אסור אתמר, ומשמיה דר' יוחנן אתמר. ואי שמיעא לכו משמיה דשמואל הכי שמיע לכו: אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: אבל שלא פרע, ושלא פירם – חייב מיתה.

כתובות ד ע"ב[עריכה]

תניא: אע"פ שאמרו אין אדם רשאי לכוף את אשתו להיות כוחלת ולהיות פוקסת, באמת אמרו: מוזגת לו הכוס, ומצעת לו המטה, ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו.

• כיצד צריך לנהוג איש עם אשתו בימי אבלותו או אבלותה: (ב"י, ש"ך ס"ק א)

• ראב"ד – הכל מותר חוץ מתשמיש המיטה. ויש לישון עם דבר חוצץ ביניהם, וראוי שלא יישנו כלל באותה מיטה.

• ר"י, רא"ש ורמב"ן – הכל מותר חוץ מתשמיש. ומותרים לישון במיטה אחת, דווקא לבושים, אפי' בשבת ורגל.

• רבינו ירוחם – ראוי להחמיר ולאסור כל קירבה, חוץ ממזיגת הכוס הצעת המיטה והרחצת פניו ידיו ורגליו.

  • הכרעה: השו"ע פסק כמקלים: "אבל אסור בתשמיש המטה, אבל בשאר דבר קורבה - מותר, אפילו במזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו, בין באבלות דידיה בין באבלות דידה. ומותרת לאכול עמו בקערה. ומותרת לישן עמו הוא בבגדו והיא בבגדה; ומיהו משום לך לך אמרינן נזירא יש להחמיר שלא ישן [עמה] במטה כלל".
  • וביאר הש"ך, שלא מועיל שישימו סינר ביניהם, אפילו בשבת ורגל.
  • אך הרמ"א פסק כרי"ו: "אבל חבוק ונישוק יש להחמיר".
  • ולעומתו החזו"ע (אבלות ח"ב הל' א עמ' קעו) התיר מעיקר הדין חיבוק ונישוק, ובהערה (הע' א' עמ' קעז) כתב שהמחמיר בזה קדוש יאמר לו, ועליו תבוא ברכת הטוב.

• כתב החזו"ע (אבלות ח"ב, דברים שהאבל אסור בהם – תשמיש המטה הל' ב, עמ' קעט) ע"פ ספר חסידים (סי' תתג): "מי שנודע לו שאירע אבל לאשתו, אבל היא אינה יודעת מזה – מותר לו לשמש מטתו עמה, כי לא חלה עליה אבלות קודם שתדע".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים