קודש טמא הוא בשר קדשים שנטמא.
נחלקו בספרא [1] בדינו של קודש טמא שנאכל על ידי טמא: "טמא שאכל בין קודש טמא בין קודש טהור חייב רבי יוסי הגלילי אומר טמא שאכל טהור חייב, וטמא שאכל טמא פטור שלא אכל אלא דבר טמא"