קנוניא

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הסכם שנעשה כדי להערים על מישהו, שותפות לעשיית מרמה, הסכמה חשאית בין שני צדדים שמטרתה להזיק לצד שלישי.


החשש מפני קנוניא משפיע על עניינים רבים בהלכה.


לדוגמא: מי שקיבל על עצמו להיות ערב לכתובת אשה, וגרש אותה בעלה, ואין לו לשלם לה את כתובתה, וכתוצאה מכך צריך הערב לשלם לה את כתובתה, הדין הוא שאין הערב משלם לאשה את כתובתה עד שידיר אותה בעלה שלא תהנה ממנו, כדי שלא יוכל הבעל להחזיר את אשתו. זאת מפני שאנו חוששים, שמא עשו הבעל ואשתו קנוניא על הערב, שיגרש הבעל את האשה, וישלם הערב את דמי הכתובה, ואחר כך יחזיר הבעל את אשתו, ויהנו הבעל והאשה מדמי הכתובה ששילם הערב.


דוגמא נוספת: אדם (שאינו שכיב מרע) שהקדיש את כל נכסיו, ולאחר מכן אמר: "מנה לפלוני בידי", אפילו אם היה בידו של אותו פלוני שטר מקויים, אינו גובה מן ההקדש אלא בשבועה, שכן חוששים שמא עשה קנוניא עם אותו פלוני ויחלקו ביניהם את הכסף שיוציא מן ההקדש.


פעמים שפוסלים שטרות מפני חשש "קנוניא". לכן, למשל, פסלו חכמים "שטר מוקדם". "שטר מוקדם" הוא שטר שנרשם בו תאריך קודם לתאריך נתינת ההלוואה, כדי שיוכל המלווה לטרוף נכסים מן הקונים, ואחר כך יחלקו ביניהם המלווה והלווה את הרווחים.