קרקפתא דלא מנח תפילין

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרקפתא דלא מנח תפילין (בעברית: ראש שאינו מניח תפילין). "קרקפתא דלא מנח תפילין" הוא בכלל פושעי ישראל בגופם, שעליהם אמרו חכמים (ראש השנה יז, א): "פושעי ישראל בגופן ופושעי אומות העולם בגופן, יורדין לגיהנם ונידונין בה י"ב חודש. לאחר י"ב חודש, גופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים... פושעי ישראל בגופן, מאי ניהו (מי אלו שנחשבים לפושעי ישראל בגופן)? - אמר רב: קרקפתא דלא מנח תפילין".

הגדרה[עריכה]

בהגדרת "קרקפתא דלא מנח תפילין" נחלקו הראשונים:

  • יש אומרים שהמדובר הוא באדם שלא הניח תפילין מימיו, אפילו פעם אחת, ועליו אמרו שהוא בכלל פושעי ישראל בגופן. אבל אדם שהניח תפילין אפילו פעם אחת בלבד, אינו בכלל זה.
  • ויש חולקים וסוברים, כי גם אדם שאינו מניח תפילין לפרקים, נחשב בכלל פושעי ישראל בגופן.
  • ויש סוברים, שהדברים אמורים באדם שאינו מניח תפילין מפני שהמצוה בזויה עליו, אבל אם אינו מניחן משום שהוא דואג שמא לא יוכל להזהר לשומרם בקדושה וטהרה, אינו בכלל פושעי ישראל בגופן. לפי דעה זו, מובא בפוסקים, כי גם מי שאינו מניחן כדי שלא להתבטל ממלאכה או מחמת עצלות, הוא בכלל פושעי ישראל בגופן.
  • ויש סוברים, שאין הדברים אמורים אלא באדם שאינו מניחן מתוך רשעות, אבל אם אינו מניחן מחמת עצלות, אינו בכלל פושעי ישראל בגופן.
  • ויש סוברים, שכל מי שאינו מניחן, מאיזה טעם שלא יהיה, הוא בכלל פושעי ישראל בגופן.