תורת הסוד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תורת הסוד בישראל היא עתיקת יומין. הרמב"ם והגאונים פירשו כי מדובר במטאפיזיקה. סיפור ידוע המופיע בתלמוד במסכת חגיגה (י"ד,ב) (גרסה תמציתית שמורחבת בהיכלות זוטרתי מספרות ההיכלות והמרכבה), המספר על ארבעה שנכנסו לפרדס:


תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס. ואלו הם: בן עזאי ובן זומא, אחר ורבי עקיבא. [...] בן עזאי הציץ ומת... בן זומא הציץ ונפגע... אחר קיצץ בנטיעות, רבי עקיבא יצא בשלום.


ארבעה חכמים גדולים מחכמי ישראל נכנסו לעסוק בתורת הסוד, ורק אחד מהם נכנס בשלום ויצא בשלום. והאחרים - אחד מת, אחד נטרפה דעתו, והרביעי, ר' אלישע בן אבויה, הנקרא מאז אירוע זה "אחר", "קיצץ בנטיעות", כלומר הפך לכופר בעיקרי האמונה היהודית. רק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום.

סיפור זה קיבל פרשנויות רבות לאורך השנים, הנוגעות לפשר "הכניסה לפרדס", וכן למהות כפירתו של אלישע בן אבויה.

תורת הסוד נחלקת לשני חלקים: "מעשה מרכבה" - כינוי מקובל לתאולוגיה וסודות השמים, ו"מעשה בראשית" - סודות בריאת העולם ומדעי הטבע הנובעים מהם. הכוונה גם לפרשות המיסטיות המופיעות בספרי המקרא.

אצל הרמב"ם מורה המונח "מעשה מרכבה" על ענייני המטאפיזיקה, ו"מעשה בראשית" על מדעי הטבע, כך שאין קשר בין ספר הזוהר ותורת הקבלה אל תורת הסוד העתיקה. אצל המקובלים לעומת זאת מורים שניהם על סודות קבלה שונים.