תפילת גשם

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפילת גשם היא תפילה שנוהגים לומר בשמיני עצרת לפני תפילת מוסף בה מתחילים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם. בתפילה זו משבחים את ה' על גבורתו בהורדת גשמים ומתפללים שייתן לנו גשמי ברכה בתקופת החורף הקרובה.

תפילת גשם

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
זְכוֹר אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ כַּמַּיִם
בֵּרַכְתּוֹ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם
גְּנַנְתּוֹ הִצַּלְתּוֹ מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם
דְּרַשְׁתּוֹ בְּזָרְעוֹ עַל כָּל מָיִם
בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם
זְכוֹר הַנּוֹלָד בִּבְשׂוֹרַת יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם
וְשַׂחְתָּ לְהוֹרוֹ לְשָׁחֲטוֹ לִשְׁפּוֹךְ דָּמוֹ כַּמַּיִם
זִהֵר גַּם הוּא לִשְׁפּוֹךְ לֵב כַּמַּיִם
חָפַר וּמָצָא בְּאֵרוֹת מָיִם
בְּצִדְקוֹ חוֹן חַשְׁרַת מָיִם
זְכוֹר טָעַן מַקְלוֹ וְעָבַר יַרְדֵּן מַיִם
יִחַד לֵב וְגָל אֶבֶן מִפִּי בְאֵר מַיִם
כְּנֶאֱבַק לוֹ שַׂר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם
לָכֵן הִבְטַחְתּוֹ הֱיוֹת עִמּוֹ בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם
בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם
זְכוֹר מָשׁוּי בְּתֵיבַת גּוֹמֶא מִן הַמַּיִם
נָמוּ דָלֹה דָלָה וְהִשְׁקָה צֹאן מַיִם
סְגוּלֶיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַּיִם
עַל הַסֶּלַע הָךְ וַיֵּצְאוּ מָיִם
בְּצִדְקוֹ חוֹן חַשְׁרַת מָיִם
זְכוֹר פְּקִיד שָׁתוֹת טוֹבֵל חָמֵשׁ טְבִילוֹת בַּמַּיִם
צוֹעֶה וּמַרְחִיץ כַּפָּיו בְּקִדּוּשׁ מַיִם
קוֹרֵא וּמַזֶּה טָהֳרַת מַיִם
רוּחַק מֵעַם פַּחַז כַּמָּיִם
בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם
זְכוֹר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַרְתָּ בְּגִזְרַת מַיִם
שֶׁהִמְתַּקְתָּ לָמוֹ מְרִירוּת מַיִם
תּוֹלְדוֹתָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶיךָ כַּמַּיִם
תֵּפֶן כִּי נַפְשֵׁנוּ אָפְפוּ מָיִם
בְּצִדְקָם חוֹן חַשְׁרַת מָיִם

שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם
לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה
לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת
לָשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן

נוסח אשכנז

מקור[עריכה]

במשנה מובא כי החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, מזכירים בברכת "מחיה המתים", את גבורת ה' בהורדת הגשמים, באמירת: "משיב הרוח ומוריד הגשם". על אף שלא מובא בהלכה כי יש לומר נוסח מסוים לפני תחילת אמירה זו, נהגו להוסיף פיוטים לפני התפילה שמשבחים את הקב"ה על ירידת הגשמים ולהתפלל על גשמי ברכה.

זמן אמירתה[עריכה]

החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, מזכירים בברכת "מחיה המתים" את גבורת ה' בהורדת הגשמים, באמירת: "משיב הרוח ומוריד הגשם". הזכרה זו נאמרת במשך כל עונת החורף, ומסיימים לאומרה בתפילת שחרית ביום א' של חג הפסח, ט"ו בניסן.

בעבר, נהגו בכל קהילות ישראל לומר את תפילת הגשם כחלק מחזרת הש"ץ של תפילת מוסף. אמנם, היו שחששו שפיוטי תפילת הגשם יהיו הפסק בין שלושת הברכות הראשונות של שמונה עשרה, שהן מוגדרות כברכה אחת ארוכה, ולכן קבעו לומר את תפילת הגשם לפני מוסף אורח חיים א נה. כיום, ברוב המקומות נוהגים לומר תפילת הגשם קודם מוסף, אך יש שנוהגים כמנהג המקורי בתוך התפילה, וכן מובא שהגר"א נהג (מעשה רב קי).

הערות שוליים