הקדש, חמץ ושחרור מפקיעין מידי שעבוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 7: שורה 7:




וכן, אדם שייחד את עבדו, לפרעון חובו, ואחר כך שחרר אותו - פקע השעבוד והעבד משוחרר. {{מקור|ורק מפני תיקון העולם - שמא ימצאנו המלווה בשוק ויאמר לו: עבדי אתה - כופין את המלווה שישחרר אותו מן הזכות שיש לו עליו}}.
וכן, אדם שייחד את עבדו, לפרעון חובו, ואחר כך שחרר אותו - פקע השעבוד והעבד משוחרר. {{מקור|ורק מפני תיקון העולם - שמא ימצאנו המלווה בשוק ויאמר לו: עבדי אתה - כופין את המלווה שישחרר אותו מן הזכות שיש לו עליו|כן}}.





גרסה אחרונה מ־13:38, 5 בספטמבר 2012

אדם שייחד, למשל, את שורו, לפרעון חובו, ואחר כך הקדישו למזבח - פקע השעבוד ואין בעל החוב יכול לגבות את חובו מן ההקדש.


וכן, אדם שייחד מוצרי חמץ לנכרי, לפרעון חובו, והגיע זמן ביעור חמץ - פקע השעבוד וחייב לבער את החמץ.


וכן, אדם שייחד את עבדו, לפרעון חובו, ואחר כך שחרר אותו - פקע השעבוד והעבד משוחרר. (ורק מפני תיקון העולם - שמא ימצאנו המלווה בשוק ויאמר לו: עבדי אתה - כופין את המלווה שישחרר אותו מן הזכות שיש לו עליו).