מוכשר לקבל טומאה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 7: | שורה 7: | ||
הטעם לכך הוא: "לפי שהתורה לא תחשב שום דבר, להיות ראוי לדינים שבו, עד שעת גמר מלאכתו, כמו בפירות לעניין תרומות ומעשרות... ולפי שדרך בני אדם בקצת פירות וירקות להדיחם מעפרם טרם שיאכלו אותם, לכן נאמר על כולם דרך כלל, שלא יהיו נקראים אוכל, עד שיוכשרו במים" {{מקור|חינוך מצוה ק"ס}}. | הטעם לכך הוא: "לפי שהתורה לא תחשב שום דבר, להיות ראוי לדינים שבו, עד שעת גמר מלאכתו, כמו בפירות לעניין תרומות ומעשרות... ולפי שדרך בני אדם בקצת פירות וירקות להדיחם מעפרם טרם שיאכלו אותם, לכן נאמר על כולם דרך כלל, שלא יהיו נקראים אוכל, עד שיוכשרו במים" {{מקור|חינוך מצוה ק"ס|כן}}. | ||
גרסה אחרונה מ־12:48, 5 בספטמבר 2012
|
אוכל שנרטב באחד משבעה משקים ונהיה מוכשר לקבלת טומאה.
כל אוכל הראוי לקבל טומאה, אינו מקבל טומאה אלא אם כן נרטב תחילה באחד משבעה משקים - מים, טל, שמן זית, יין, חלב, דם, דבש דבורים - המכשירו לקבל טומאה.
הטעם לכך הוא: "לפי שהתורה לא תחשב שום דבר, להיות ראוי לדינים שבו, עד שעת גמר מלאכתו, כמו בפירות לעניין תרומות ומעשרות... ולפי שדרך בני אדם בקצת פירות וירקות להדיחם מעפרם טרם שיאכלו אותם, לכן נאמר על כולם דרך כלל, שלא יהיו נקראים אוכל, עד שיוכשרו במים" (חינוך מצוה ק"ס).