נחום לסמן: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''נחום לסמן''' ([[ה'תרפ"א]], [[1921]] - [[י"ב באלול]] [[ה'תשכ"ט]], [[26 באוגוסט]] [[1969]]) היה [[ראש ישיבה|ראש]] ומייסד [[ישיבת מגדיאל]] ו[[ישיבת תושיה]]-[[תפרח]]. | הרב '''[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%A1%D7%9E%D7%9F נחום לסמן]''' ([[ה'תרפ"א]], [[1921]] - [[י"ב באלול]] [[ה'תשכ"ט]], [[26 באוגוסט]] [[1969]]) היה [[ראש ישיבה|ראש]] ומייסד [[ישיבת מגדיאל]] ו[[ישיבת תושיה]]-[[תפרח]]. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד ב[[לודז']] לרב אפרים לסמן. בצעירותו למד ב[[ישיבת כנסת בית יצחק]] אצל רבי [[ברוך בר ליבוביץ]], בשנות בחרותו המאוחרות למד ב[[ישיבת מיר]] שנים ארוכות ונמנה עם טובי הלומדים בישיבה, כך למשל למד בקביעות ב[[חברותא]] עם חברו [[נחום פרצוביץ]] במשך עשר שנים מדי יום לפני [[תפילת שחרית]]{{הערה|ראו על כך, הרב מאיר שולביץ, '''קוים לדמותו של הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל''', [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], כב, ירושלים-ניו יורק, תש"ע, עמ' קס, ועמ' קסו.}}. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] עבר עם בחורי ישיבות רבים אחרים לו[[וילנה]]. עם רבים מתלמידי ישיבת מיר נמלט ב[[הרכבת הטרנס-סיבירית|רכבת הטרנס-סיבירית]] לאורכה של [[ברית המועצות]], ל[[ולדיווסטוק]] וממנה ל[[קובה (יפן)|קובה]] שב[[יפן]], באמצעות אשרות הכניסה שהנפיק הקונסול היפני ב[[קובנה]], [[חסיד אומות העולם]] [[צ'יאונה סוגיהארה]], וממנה ל[[שנחאי]]. מיפן נסע ב-[[1946]] עם קבוצה מבחורי ישיבת מיר גולי שנחאי ל[[ניו יורק]] והם התיישבו זמנית ב[[פאר ראקוואי]], תוקף אשרת השהייה שלו פג והוא גורש ל[[קנדה]] ושהה ב[[טורונטו]] תקופה קצרה עד שקיבל אשרת שהייה קבועה בארצות הברית. | נולד ב[[לודז']] לרב אפרים לסמן וציפורה פייגא לסמן. בצעירותו למד ב[[ישיבת כנסת בית יצחק]] אצל אור העולם רבי [[ברוך בר ליבוביץ]], בשנות בחרותו המאוחרות למד ב[[ישיבת מיר]] שנים ארוכות ונמנה עם טובי הלומדים בישיבה, כך למשל למד בקביעות ב[[חברותא]] עם חברו [[נחום פרצוביץ]] במשך עשר שנים מדי יום לפני [[תפילת שחרית]]{{הערה|ראו על כך, הרב מאיר שולביץ, '''קוים לדמותו של הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל''', [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], כב, ירושלים-ניו יורק, תש"ע, עמ' קס, ועמ' קסו.}}. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] עבר עם בחורי ישיבות רבים אחרים לו[[וילנה]]. עם רבים מתלמידי ישיבת מיר נמלט ב[[הרכבת הטרנס-סיבירית|רכבת הטרנס-סיבירית]] לאורכה של [[ברית המועצות]], ל[[ולדיווסטוק]] וממנה ל[[קובה (יפן)|קובה]] שב[[יפן]], באמצעות אשרות הכניסה שהנפיק הקונסול היפני ב[[קובנה]], [[חסיד אומות העולם]] [[צ'יאונה סוגיהארה]], וממנה ל[[שנחאי]]. מיפן נסע ב-[[1946]] עם קבוצה מבחורי ישיבת מיר גולי שנחאי ל[[ניו יורק]] והם התיישבו זמנית ב[[פאר ראקוואי]], תוקף אשרת השהייה שלו פג והוא גורש ל[[קנדה]] ושהה ב[[טורונטו]] תקופה קצרה עד שקיבל אשרת שהייה קבועה בארצות הברית. | ||
הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]], נישא למאשה בת הרב [[מתתיהו שטיגל]] והתיישב ב[[בני ברק]]. בתקופה שלאחר נישואיו התקרב לרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]] שהראה אותו לתלמידיו כדוגמה ל[[מתמיד]]{{הערה|שם=חיזוק|ראו: קובץ "חיזוק" (הוצאת ארגון [[דרשו ד' ועוזו]]), חלק ד, תשס"ג, עמ' קס-קסא. עוד על קשריו הקרובים עם החזון איש, ראו: '''[[אברהם ישעיהו קרליץ#מעשה איש|מעשה איש]]''', חלק א עמ' קפג; חלק ג עמ' קנא-קנב, רמד; חלק ה עמ' פג.}}. רבו, הרב [[חיים שמואלביץ]] אמר עליו בסעודת חתונתו כי בו הוא רואה דוגמה להתמדה כשל רבי [[עקיבא איגר]]{{הערה|שם=חיזוק}}. | הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]], נישא למאשה בת הרב [[מתתיהו שטיגל]] והתיישב ב[[בני ברק]]. בתקופה שלאחר נישואיו התקרב לרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]] שהראה אותו לתלמידיו כדוגמה ל[[מתמיד]]{{הערה|שם=חיזוק|ראו: קובץ "חיזוק" (הוצאת ארגון [[דרשו ד' ועוזו]]), חלק ד, תשס"ג, עמ' קס-קסא. עוד על קשריו הקרובים עם החזון איש, ראו: '''[[אברהם ישעיהו קרליץ#מעשה איש|מעשה איש]]''', חלק א עמ' קפג; חלק ג עמ' קנא-קנב, רמד; חלק ה עמ' פג.}}. רבו, הרב [[חיים שמואלביץ]] אמר עליו בסעודת חתונתו כי בו הוא רואה דוגמה להתמדה כשל רבי [[עקיבא איגר]]{{הערה|שם=חיזוק}}. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בראשית [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היה ממייסדי [[ישיבת מגדיאל]] ועמד בראשה, בישיבה זו למדו רבים מבני עדות המזרח ובפרט מעולי [[יהדות מרוקו]], כמה מהם ראו בו את מורם המובהק. | בראשית [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היה ממייסדי [[ישיבת מגדיאל]] ועמד בראשה, בישיבה זו למדו רבים מבני עדות המזרח ובפרט מעולי [[יהדות מרוקו]], כמה מהם ראו בו את מורם המובהק. | ||
ב-[[1966]] הקים עם הרב [[יעקב | ב-[[1966]] הקים עם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] את [[ישיבת תושיה]] ב[[כפר מימון]]-[[תושיה]], שנתיים לאחר הקמתה עברה הישיבה למקומה הנוכחי במושב [[תפרח]]. כשנה לאחר התבססות הישיבה בתפרח, ב[[י"ב באלול]] [[ה'תשכ"ט]], [[1969]], לקה ב[[דום לב]] ונפטר. הוא הובא לקבורה ב[[בית הקברות שומרי שבת]] ב[[בני ברק]]. | ||
==עיקר הכל הוא ההתמדה ויגיעת התורה (מכתבי הסטייפלר)== | |||
בשנות ה60 הוא יגע בתורה בצורה מבהילה עד כלות כוחותיו ביישוב תפרח בדרומה של הארץ במדבר בארץ לא זרועה בעמל עצום ובחום הכבד של המושב תפרח ללא מזגנים והיו אגלי זיעה נוטפים ללא סוף על הגמרא שלו עד שהצהיבה, ואהב מאוד מאוד את תלמידיו כמו בניו בישיבת תושיה תפרח, ופעם שאמר סברא תלמודית עמדו בשיעור כל תלמידיו וחייכו חיוך עצום מרוב שמחה מהגאונות והעמקה, עמד וצעק עליהם רבם; "תורה לומדים ביראה זה חלק ממ"ח קנייני תורה", עמד תלמידו החביב עליו כנפשו [[הרב יעקב חיים סופר]]{{הערה|זו שמעתיו מפיו של הרב יעקוב חיים סופר שליט"א אנכי הצעיר פיל פילון שיעור חזון אי"ש}} שלא זז מלשמשו וללמוד עמו ולשמוע את תורתו מבני [[עדות המזרח]], וסינגר על תלמידי השיעור, ואמר לו ימחל לנו רבינו; הרי כתוב במזמורי תהילים של [[דוד]] "פקודי השם ישרים משמחי לב", מיד תיקנו רבו רבי נחום לסמן, "משמחי '''לב'''" אבל לא כתוב "משמחי '''פנים'''" שכולכם צוחקים בפניכם, והאמת ששניהם צודקים, כי הרב לסמן כפי שחונך בהנהגת חוץ לארץ בישיבת מיר באימה ויראה ורתת וחלחלה מתורת משה, לעומתם תלמידיו בני ארץ ישראל שהם לבביים נוחים וקלים ועליזים וכמנטליות הישראלית כהאי '''תלמודא ירושלמאה דתנא לישנא קלילא'''{{הערה|כמדומה מופיע בראש מסכת בבא קמא}}. | |||
==מצבתו== | ==מצבתו== | ||
| שורה 22: | שורה 25: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* מאמרי זיכרון ב"[[המודיע]]": [[י"ט באלול]] [[ה'תשכ"ט]] ו[[י"ד באלול]] [[ה'תשל"ד]]. | * מאמרי זיכרון ב"[[המודיע]]": [[י"ט באלול]] [[ה'תשכ"ט]] ו[[י"ד באלול]] [[ה'תשל"ד]]. | ||
* '''ישיבה על קברו''' מאת מכון '''משנת רבי נחום''' רחוב [[רשב"ם]] 13 [[בני ברק]]. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{מיון רגיל:לסמן, נחום}} | {{מיון רגיל:לסמן, נחום}} | ||
גרסה אחרונה מ־14:18, 22 ביוני 2026
|
|
הרב נחום לסמן (ה'תרפ"א, 1921 - י"ב באלול ה'תשכ"ט, 26 באוגוסט 1969) היה ראש ומייסד ישיבת מגדיאל וישיבת תושיה-תפרח.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בלודז' לרב אפרים לסמן וציפורה פייגא לסמן. בצעירותו למד בישיבת כנסת בית יצחק אצל אור העולם רבי ברוך בר ליבוביץ, בשנות בחרותו המאוחרות למד בישיבת מיר שנים ארוכות ונמנה עם טובי הלומדים בישיבה, כך למשל למד בקביעות בחברותא עם חברו נחום פרצוביץ במשך עשר שנים מדי יום לפני תפילת שחרית[1]. כשפרצה מלחמת העולם השנייה עבר עם בחורי ישיבות רבים אחרים לווילנה. עם רבים מתלמידי ישיבת מיר נמלט ברכבת הטרנס-סיבירית לאורכה של ברית המועצות, לולדיווסטוק וממנה לקובה שביפן, באמצעות אשרות הכניסה שהנפיק הקונסול היפני בקובנה, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, וממנה לשנחאי. מיפן נסע ב-1946 עם קבוצה מבחורי ישיבת מיר גולי שנחאי לניו יורק והם התיישבו זמנית בפאר ראקוואי, תוקף אשרת השהייה שלו פג והוא גורש לקנדה ושהה בטורונטו תקופה קצרה עד שקיבל אשרת שהייה קבועה בארצות הברית.
הוא עלה לארץ ישראל, נישא למאשה בת הרב מתתיהו שטיגל והתיישב בבני ברק. בתקופה שלאחר נישואיו התקרב לרב אברהם ישעיהו קרליץ שהראה אותו לתלמידיו כדוגמה למתמיד[2]. רבו, הרב חיים שמואלביץ אמר עליו בסעודת חתונתו כי בו הוא רואה דוגמה להתמדה כשל רבי עקיבא איגר[2].
בראשית שנות ה-50 היה ממייסדי ישיבת מגדיאל ועמד בראשה, בישיבה זו למדו רבים מבני עדות המזרח ובפרט מעולי יהדות מרוקו, כמה מהם ראו בו את מורם המובהק.
ב-1966 הקים עם הרב יעקב יצחק פרידמן את ישיבת תושיה בכפר מימון-תושיה, שנתיים לאחר הקמתה עברה הישיבה למקומה הנוכחי במושב תפרח. כשנה לאחר התבססות הישיבה בתפרח, בי"ב באלול ה'תשכ"ט, 1969, לקה בדום לב ונפטר. הוא הובא לקבורה בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.
עיקר הכל הוא ההתמדה ויגיעת התורה (מכתבי הסטייפלר)[עריכה]
בשנות ה60 הוא יגע בתורה בצורה מבהילה עד כלות כוחותיו ביישוב תפרח בדרומה של הארץ במדבר בארץ לא זרועה בעמל עצום ובחום הכבד של המושב תפרח ללא מזגנים והיו אגלי זיעה נוטפים ללא סוף על הגמרא שלו עד שהצהיבה, ואהב מאוד מאוד את תלמידיו כמו בניו בישיבת תושיה תפרח, ופעם שאמר סברא תלמודית עמדו בשיעור כל תלמידיו וחייכו חיוך עצום מרוב שמחה מהגאונות והעמקה, עמד וצעק עליהם רבם; "תורה לומדים ביראה זה חלק ממ"ח קנייני תורה", עמד תלמידו החביב עליו כנפשו הרב יעקב חיים סופר[3] שלא זז מלשמשו וללמוד עמו ולשמוע את תורתו מבני עדות המזרח, וסינגר על תלמידי השיעור, ואמר לו ימחל לנו רבינו; הרי כתוב במזמורי תהילים של דוד "פקודי השם ישרים משמחי לב", מיד תיקנו רבו רבי נחום לסמן, "משמחי לב" אבל לא כתוב "משמחי פנים" שכולכם צוחקים בפניכם, והאמת ששניהם צודקים, כי הרב לסמן כפי שחונך בהנהגת חוץ לארץ בישיבת מיר באימה ויראה ורתת וחלחלה מתורת משה, לעומתם תלמידיו בני ארץ ישראל שהם לבביים נוחים וקלים ועליזים וכמנטליות הישראלית כהאי תלמודא ירושלמאה דתנא לישנא קלילא[4].
מצבתו[עריכה]
הרב נחום לסמן נטמן בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. לצידו נטמן הרב עוזיאל משה רוטשטיין, מחבר "נחלת משה" על הש"ס.
רעייתו[עריכה]
אלמנתו ניהלה במשך עשרות שנים את בית הספר היסודי "בית יעקב" בזיכרון מאיר, בני ברק, עד פטירתה בשנת 2001.
אחד מבניו הוא הרב מיכאל לסמן, ראש ישיבת ברכת התורה בבני ברק. אחד מחתניו הוא הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר.
בין תלמידיו: הרב ראובן אלבז, הרב יעקב חיים סופר הרב משה אלקובי והרב שמעון ביטון.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מאמרי זיכרון ב"המודיע": י"ט באלול ה'תשכ"ט וי"ד באלול ה'תשל"ד.
- ישיבה על קברו מאת מכון משנת רבי נחום רחוב רשב"ם 13 בני ברק.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ראו על כך, הרב מאיר שולביץ, קוים לדמותו של הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל, ישורון, כב, ירושלים-ניו יורק, תש"ע, עמ' קס, ועמ' קסו.
- ↑ 2.0 2.1 ראו: קובץ "חיזוק" (הוצאת ארגון דרשו ד' ועוזו), חלק ד, תשס"ג, עמ' קס-קסא. עוד על קשריו הקרובים עם החזון איש, ראו: מעשה איש, חלק א עמ' קפג; חלק ג עמ' קנא-קנב, רמד; חלק ה עמ' פג.
- ↑ זו שמעתיו מפיו של הרב יעקוב חיים סופר שליט"א אנכי הצעיר פיל פילון שיעור חזון אי"ש
- ↑ כמדומה מופיע בראש מסכת בבא קמא