ברכת גבורות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
({{ברכות עמידה}}) |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 7: | שורה 7: | ||
== הוספות בברכה == | == הוספות בברכה == | ||
בחורף מוסיפים לשבח את ה' על הגשמים במילים "משיב הרוח ומוריד הגשם". מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" מ[[מוסף]] של שמיני עצרת עד מוסף של יו"ט ראשון של [[פסח]]. בקיץ אומרים בארץ ישראל מוריד הטל, ובחו"ל לא אומרים. | בחורף מוסיפים לשבח את ה' על הגשמים במילים "[[משיב הרוח ומוריד הגשם]]". בארץ ישראל מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" מ[[מוסף]] של שמיני עצרת עד מוסף של יו"ט ראשון של [[פסח]]. בקיץ אומרים בארץ ישראל מוריד הטל, ובחו"ל לא אומרים. | ||
הטעם שמוסיפים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת גבורות נאמר בגמרא <ref>מסכת ברכות לג.</ref>: "אמר רב יוסף: מתוך ששקולה כתחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים". | הטעם שמוסיפים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת גבורות נאמר בגמרא <ref>מסכת ברכות לג.</ref>: "אמר רב יוסף: מתוך ששקולה כתחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים". | ||
== מקומה בתפילה == | == מקומה בתפילה == | ||
שורה 16: | שורה 15: | ||
נאמר בגמרא <ref>ראש השנה לב.</ref>: "ומנין שאומרים גבורות? שנאמר <ref>תהילים כ"ט</ref> 'הבו לה' כבוד ועז'" - עוז לשון גבורה. כיוון שמילים אלו נאמרו בפסוק אחרי המילים "הבו לה' בני א-לים" ממנה לומדים על ברכת אבות - תיקנו את ברכת גבורות שניה. | נאמר בגמרא <ref>ראש השנה לב.</ref>: "ומנין שאומרים גבורות? שנאמר <ref>תהילים כ"ט</ref> 'הבו לה' כבוד ועז'" - עוז לשון גבורה. כיוון שמילים אלו נאמרו בפסוק אחרי המילים "הבו לה' בני א-לים" ממנה לומדים על ברכת אבות - תיקנו את ברכת גבורות שניה. | ||
{{ברכות עמידה}} | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] |
גרסה אחרונה מ־22:39, 12 בדצמבר 2010
|
הברכה השניה שבתפילת שמונה עשרה הפותחת ב"אתה גבור" והחותמת ב"ברוך אתה ה' מחיה המתים".
תוכן הברכה[עריכה]
בברכה מודים לה' על גבורותיו, ובעיקר על תחיית המתים, הנזכרת 6 פעמים בברכה. כמו כן מודים לה' על היותו "רב להושיע" ועל היותו "סומך נופלים", "רופא חולים" ו"מתיר אסורים".
הוספות בברכה[עריכה]
בחורף מוסיפים לשבח את ה' על הגשמים במילים "משיב הרוח ומוריד הגשם". בארץ ישראל מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ממוסף של שמיני עצרת עד מוסף של יו"ט ראשון של פסח. בקיץ אומרים בארץ ישראל מוריד הטל, ובחו"ל לא אומרים.
הטעם שמוסיפים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת גבורות נאמר בגמרא [1]: "אמר רב יוסף: מתוך ששקולה כתחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים".
מקומה בתפילה[עריכה]
נאמר בגמרא [2]: "ומנין שאומרים גבורות? שנאמר [3] 'הבו לה' כבוד ועז'" - עוז לשון גבורה. כיוון שמילים אלו נאמרו בפסוק אחרי המילים "הבו לה' בני א-לים" ממנה לומדים על ברכת אבות - תיקנו את ברכת גבורות שניה.