רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר''' מחבר פירוש '''מגן אברהם''' (הנכתב לעיתים בראשי תיבות מג"א או מ"א) על חלק [[אורח חיים]] שב[[שולחן ערוך]]. הוא נחשב לאחד מגדולי החכמים בדורו. לספרו הייתה השפעה רבה על ההנהגות הדתיות של היהודים, עד עצם היום הזה. הספר זכה לתפוצה נרחבת ובכל ענייני אורח חיים פסקו רבני פולין וגרמניה  את ההלכה על פיו. ר' אברהם גומבינר כתב את פירושו "מגן אברהם", הכולל  ליקוט  של מקורות מכל ספרי השו"ת, ונחשב כספר יסוד בפסיקת ההלכה. נעזר בספרו של [[רבי חיים בנבנשתי]]: [[כנסת הגדולה]].
{{להשלים|כל הערך=כן}}
 
'''רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר''' היה מגדולי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]], מחבר פירוש '''[[מגן אברהם]]'''על חלק [[אורח חיים]] שב[[שולחן ערוך]], שנמנה על הפירושים החשובים והמשמעותיים לחלק זה, והינו בעל השפעה רבה על עולם ההלכה.  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בשנת שצ"ז בגומבין שבפולין. בגיל שמונה עשרה ראה ברצח אביו על ידי קוזקים. למד אצל רב העיר ר' יעקב יצחק גומבינר שהיה גם קרובו. לאחר מכן נתמנה לראש ישיבה ודיין בקאליש.
נולד בשנת שצ"ה או שצ"ז בגומבין שבפולין. למד אצל רב העיר ר' יעקב יצחק גומבינר, שהיה קרוב משפחתו. בגיל שמונה עשרה ראה ברצח אביו על ידי קוזקים. לאחר מכן נתמנה לראש ישיבה ו[[דיין]] בקאליש. נפטר בג' ב[[תשרי]] שנת תמ"ג.  
מספרים שבתחילה היה רק מלמד נערים עד שבשנת ת"כ הגיע לעירו של [[רבי שבתי כהן] בעל הש"ך, דרש דרשה ובה הקשה קושיה חזקה. אחד מהנערים שלמדו אצלו הביא לפניו את הקושיה והוא תירצה. כשהובאו הדברים לפני הש"ך הרצה לפגוש את התרצן ודיבר איתו ארוכות בדברי תורה ומאז נתפרסם כתלמיד חכם גדול. ובעקבות כך גם נתמנה לדיין בעיר. נפטר בתמ"ג.
 
ספרו נתפשט מאוד והוציא לו שם בכל פולין, ספרו זכה לשני פירושים והם: "מחצית השקל" לר' שמואל קעלן ו"פרי מגדים" לר' יוסף תאומים מלבוב. רבני פולין פסקו הלכה בכל ענייני אורח חיים על פי ה"מגן אברהם".
 
המג"א נולד בעיר גומבין (Gombin) ב[[פולין]]-[[רוסיה]] , בשנת 1635 <ref>לפי מקור אחר:( ה'שצ"ז )</ref> נפטר בג' תשרי בשנת ה' תמ"ג (1683) בעיר "קאליש" . את חיבורו המפורסם "מגן אברהם"  הוא חיבר בגיל 30 ןפורסם בשנת 1692 בעיר Dyhernfurth.
 
"יומם ולילה שקד על לימוד התורה לשם שמים ולא להתפאר, כאשר שב לקאליש התפרנס כמלמד תינוקות ועסק בתורה בקדושה ובטהרה. היה בקי בנגלה ובתורת הנסתר, זכה לגילוי אליהו הנביא, ידע בעל פה את כתבי האר"י וספר הכוונות אך ברוב ענוותנותו כתב כי אין לו עסק בנסתרות. היה הראשון בין רבני אשכנז שהסביר כי הברת האות עי"ן היא בחוזק יותר מהאות אל"ף <ref>[http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=1572&safaid=6 רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר מקאליש - המגן אברהם]</ref>.


==איזכור שלמה מולכו==
==ספריו==
===מגן אברהם===
{{ערך מורחב|ערך=[[מגן אברהם]]}}
ספר '''מגן אברהם''' של חלק אורח חיים נכתב בהיותו בן 30. הוא נתפשט מאוד והוציא לו שם בכל פולין, עד שהפך לאחד הפירושים הבסיסיים ביותר לחלק זה. על פי החלטת "[[ועד ארבע ארצות]]", בכל מחלוקת בחלק אורח חיים מוכרעת ההלכה על פי דברי המגן אברהם.


[[שלמה מולכו]] היה בשלב מסויים בעיר [[צפת]] והיה תלמידו של [[ רבי יוסף קארו]] מחבר ה"בית יוסף". הוא מצטט אותו בפירושו בהקשר להלכות ציצית. וכך הוא כתה ב"אורח חיים" - כרך א', י"א , "הלכות ציצית".
על המגן אברהם התחברו מספר פירושים, המרכזיים שבהם הם "מחצית השקל" ל[[רבי שמואל קעלין]] ו"פרי מגדים" ל[[רבי יוסף תאומים]] מלבוב.  


(כ"א)... "בראשון ז' כריכות".<br />
===שאר ספריו===
(כ"ב) בשני ט',בשלישי י"א והרביעי י"ג שעולים כולם ארבעים במנין ה' אחד שעולים ל"ט ועם השם הם אבעים ונהגו לעשות כסף כל חוט".
* '''זית רענן'''- פירוש על [[ילקוט שמעוני]].
 
* '''מגן אברהם'''- על ה[[תוספתא]].
והוא מבאר:''' ובשני ט' ''' - ובשל"ה כתב לעשות בשני ח' ואז הוא מכוון כמנין ה' אחד וכ"כ הלבוש וכ"כ בכוונות ובלחם חמוצות . ס' מ"ח כתב '''שבציצית של ר"ש מלכו''' היה באויר :ראשון י' כריכות לאחר ה' וכן כשם ה' וכתוב בכתובים שצריך לעשות הגדול לוליות ובל חוליות ג' כריכות, כלומר שעשה ג' כריכות ירחיק מעט ןרמ"ש הרמב"ם"
* '''שמן ששון'''- דרשות על התורה.
 
* '''באר אברהם'''- חידושים ו[[שו"ת]].
זכרון למעשיהן היה מצוי בבית הכנסת בפראג : '''טליתו של מולכו''' והדגלים עם הרקמה של פסוקי תהילים  של דוד הראובני מצויים בפראג . הסופר מכס ברוד בספרו :"ראובני שר היהודים:  כתב שהוא ראה אותן "במו עיניו". מכאן היה המניע שלו לכתוב את הסיפור על שניהם.
 
==מספריו==
* זית רענן: על ילקוט שמעוני.
* מגן אברהם: על שו"ע אורח חיים.
* שמן ששון: דרשות על התורה.


==לקריאה נוספת==
* שבח קנביל, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2713&st=&pgnum=96 תולדות מגן אברהם]''', בתוך: "תולדות גדולי הוראה" ניו יורק תשט"ו.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=370&letter=A Jewish Encyclopedia]


*[http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=370&letter=A Jewish Encyclopedia]
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5395|מספר שנים=48}}


== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
<references />
{{מיון רגיל:גמובינר אברהם אבלי הלוי}}
{{מיון רגיל:גמובינר אברהם אבלי הלוי}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]]
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]]
[[קטגוריה:מפרשי המדרש]]
[[קטגוריה:לויים]]
[[קטגוריה:לויים]]
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]
הספר זכה לתפוצה נרחבת ובכל ענייני אורח חיים פסקו רבני פולין וגרמניה  את ההלכה על פיו. ר' אברהם גומבינר כתב את פירושו "מגן אברהם", הכולל  ליקוט  של מקורות מכל ספרי השו"ת, ונחשב כספר יסוד בפסיקת ההלכה. נעזר בספרו של [[רבי חיים בנבנשתי]]: [[כנסת הגדולה]].

גרסה אחרונה מ־22:52, 9 בפברואר 2014

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר היה מגדולי הפוסקים האחרונים, מחבר פירוש מגן אברהםעל חלק אורח חיים שבשולחן ערוך, שנמנה על הפירושים החשובים והמשמעותיים לחלק זה, והינו בעל השפעה רבה על עולם ההלכה.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת שצ"ה או שצ"ז בגומבין שבפולין. למד אצל רב העיר ר' יעקב יצחק גומבינר, שהיה קרוב משפחתו. בגיל שמונה עשרה ראה ברצח אביו על ידי קוזקים. לאחר מכן נתמנה לראש ישיבה ודיין בקאליש. נפטר בג' בתשרי שנת תמ"ג.

ספריו[עריכה]

מגן אברהם[עריכה]

ערך מורחב - מגן אברהם

ספר מגן אברהם של חלק אורח חיים נכתב בהיותו בן 30. הוא נתפשט מאוד והוציא לו שם בכל פולין, עד שהפך לאחד הפירושים הבסיסיים ביותר לחלק זה. על פי החלטת "ועד ארבע ארצות", בכל מחלוקת בחלק אורח חיים מוכרעת ההלכה על פי דברי המגן אברהם.

על המגן אברהם התחברו מספר פירושים, המרכזיים שבהם הם "מחצית השקל" לרבי שמואל קעלין ו"פרי מגדים" לרבי יוסף תאומים מלבוב.

שאר ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

תקופת חייו של רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים


הספר זכה לתפוצה נרחבת ובכל ענייני אורח חיים פסקו רבני פולין וגרמניה את ההלכה על פיו. ר' אברהם גומבינר כתב את פירושו "מגן אברהם", הכולל ליקוט של מקורות מכל ספרי השו"ת, ונחשב כספר יסוד בפסיקת ההלכה. נעזר בספרו של רבי חיים בנבנשתי: כנסת הגדולה.