הר ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 34: | שורה 34: | ||
== הבוגרים== | == הבוגרים== | ||
בוגרי הישיבה משתלבים בעשיה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבנין הארץ, בצבא ובתחומי התקשורת והמקצועות החופשיים. לישיבה בהר-ברכה חלק מרכזי בפיתוח היישוב, אחוזים גבוהים מבוגריה קובעים בו את בתיהם, ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור. | בוגרי הישיבה משתלבים בעשיה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבנין הארץ, בצבא ובתחומי התקשורת והמקצועות החופשיים. לישיבה בהר-ברכה חלק מרכזי בפיתוח היישוב, אחוזים גבוהים מבוגריה קובעים בו את בתיהם, ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור. | ||
גרסה מ־21:52, 19 באוקטובר 2010
|
הר ברכה או ברכה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור השומרון, בסמוך לעיר שכם, השייך למועצה אזורית שומרון.
היישוב התחיל את דרכו כהיאחזות נח"ל שאוזרח ב־1983. לאחר מכן, הוא פותח על ידי אמנה ובשנת 2007 כבר מנה היישוב כבר כ־200 משפחות. והיום מונה כ250 משפחות ו1300 תושבים. בתפקיד רב היישוב מכהן הרב אליעזר מלמד. ההתנחלות מאופיינת בהתיישבות צעירה (70% ממשפחות היישוב הן למטה מגיל 30). במעון ישנם כ-150 תינוקות, הילדים בגילאי בית הספר נוסעים ללמוד בבית הספר האזורי באלון מורה.
שמו של היישוב לקוח מן הפסוק בספר דברים:"ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" (פסוק זה נכתב על הפרוכת של בית הכנסת של היישוב).
ישיבת הר ברכה
ביישוב הר ברכה נמצאת ישיבת הר ברכה. הישיבה הוקמה בשנת ה'תשנ"א על ידי הרב אליעזר מלמד, המשמש כראש הישיבה. כיום לומדים בישיבה בכל המסגרות כ 320 תלמידים ואברכים.
דרך הלימוד
עיון
דרך לימוד העיון בישיבה היא בשיטת אליבא דהלכתא; כאשר הסוגיות נלמדות מן הגמרא והראשונים והעיקר הוא בפרטי קיום ההלכה ביום-יום. בלימוד מושם דגש על ההבנה של טעמי המצוות והמקור האמוני שלהן. לימוד זה מעניק היקף בלימוד תורה שבעל פה, וכן מאפשר לתלמיד להמשיך את חייו לפי ההלכה.
אמונה
בשיטת לימוד האמונה, התוכנית של הישיבה שהתלמיד יעסוק במכלול ספרים תורניים, המוגדרים כיסודות האמונה. כך עוסקים בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי, בחלק מכתבי מהר"ל מפראג והרמח"ל, בכתבי הראי"ה קוק זצ"ל ועוד רבים. וכן בלימוד של ספרות החסידות, ובעיקר כתבי רבי צדוק הכהן מלובלין .לימוד ספרים אלו הוא אופייני לציבור הדתי לאומי ולישיבותיו; כשהלימוד בעיקרו מתבסס על הדרכת הרב צבי יהודה קוק, בצרוף כתבי הרב צדוק הכהן מלובלין שראש הישיבה (הרב מלמד) קשור לספרים אלו, ועסק בהוצאתם לאור. גם בלימוד אמונה הישיבה שמה דגש על אליבא דהילכתא, כלומר מסבירים איך לימוד האמונה בא לידי ביטוי בחיים המעשיים של כל אחד, ולא רק לימוד המושגים כמו שמקובל בישיבות אחרות.
הצבא
חלק מתלמידי הישיבה רשומים במסגרת של ישיבה גבוהה וחלק משרתים בצה"ל במסלול ההסדר, ביחידות השונות בצה"ל. למרות ההתנגדות הברורה לתוכנית ההתנתקות, והמעשה הברור שלסרב לפקודות שמנוגדות לתורה ולהלכה, הישיבה נוקטת בגישה שמצווה לשרת בצה"ל , ותהליך הגיוס נמשך, וכמעט בכל מחזור גיוס יש מצטיין פלוגתי או גדודי מהישיבה.
ביטול מסלול ההסדר
בשנת תש"ע הורה שר הביטחון אהוד ברק על הוצאת ישיבת הר ברכה מאיגוד ישיבות ההסדר. זאת בגלל גילוי סרבנות של תלמידי הישיבה ואי הופעתו של הרב מלמד לשימוע. בשל כך הפכה ישיבת הר ברכה לישיבה גבוהה
מסלולי ההמשך
כולל רבנות - הכולל מונה קבוצת אברכים, כשהוא מתמקד בלימודי ההלכה, לצורך קבלת סמיכה מהרבנות הראשית.
מכון הוראה - המכון מקנה אפשרות לתעודת הוראה ואפשרות להרחבה לתואר ראשון בתחומי תנ"ך ותושב"ע.
תוכנית שילובים - המאפשרת ללומדים, שסיימו את מסלול ההסדר, ללמוד מקצוע אקדמי במכללת יהודה ושומרון (אריאל) או אוניברסיטת בר אילן, תוך כדי לימוד בישיבה.
הבוגרים
בוגרי הישיבה משתלבים בעשיה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבנין הארץ, בצבא ובתחומי התקשורת והמקצועות החופשיים. לישיבה בהר-ברכה חלק מרכזי בפיתוח היישוב, אחוזים גבוהים מבוגריה קובעים בו את בתיהם, ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור.