עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 117: | שורה 117: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:חנוכה}}}}... <br /> | ||
[[ | [[חנוכה|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} |
גרסה מ־23:25, 2 בנובמבר 2021
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
תולדות הדפוס העברי
דפוס בתור מונח להדפסה באמצעות כלי היוצק צורה לתוכן מוגדר, ניתן בשנת 1477 בפרארה שבאיטליה. אימץ אותו רבי לוי בן גרשון, פרשן, פילוסוף... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
דבר שאין בו דעת להשאל
הגדרה - דבר שאנו מסופקים בו אם נטמא, ואין בו דעת שנוכל לשאול אותו על כך ספק טומאה ברשות היחיד, שהוא טמא (ראה ערך ספק טומאה), הרי זה דוקא...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
הלל
הגדרה - מזמורי תהילה מסויימים הנאמרים במועדים ובגאולה מצרה. סתם הלל האמור בכל מקום הוא פרקי המזמורים שבתהלים המתחילים בפסוק...להמשך הערך |
הידעת? |
מות תלמידי רבי עקיבא בין פסח לעצרת רבי זרחיה הלוי גרס בגמרא כי תלמידי רבי עקיבא מתו מפסח ועד פרוס העצרת והסביר שהכוונה לחצי חודש לפני העצרת- כלומר שעד יום ל"ג בעומר מתו וממילא נפסקה המגיפה ביום ל"ד לעומר. על פי דברים אלו, פסק השולחן ערוך אורח חיים תצג א כי מנהגי האבלות הנוהגים בספירת העומר על מות תלמידי רבי עקיבא נפסקים יום לאחר ל"ג בעומר, בעת עצירת המגיפה, ויש לנהוג במנהגי האבלות גם ביום ל"ג עצמו. |
פרשת השבוע |
{{:תבנית:פרשה/שבת 33}}{{:תבנית:פרשה/שבת 33}}{{:תבנית:פרשה/שבת 33}}{{:תבנית:פרשה/שבת 33}}{{:תבנית:פרשה/שבת 33}}{{:תבנית:פרשה/שבת 33}}{{:תבנית:פרשה/שבת 33}}{{:[[:תבנית... |
דבר בעתו |
חנוכה הוא מועד, בן שמונה ימים, המתחילים בכ"ה בכסלו, שנקבע ע"י חכמים לימי הלל והודאה והדלקת נר בלילות. ניסי החג כוללים את נס ההצלה במלחמה כנגד היוונים ... |