כלים (קניין): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ שוחזר מעריכה של 41.78.76.214 (שיחה) לעריכה האחרונה של Yeshivaorgil bot |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אדם קונה חפץ שנמצא בתוך כליו''' {{מקור| | '''אדם קונה חפץ שנמצא בתוך כליו''' {{מקור|הוזכר בקידושין כה:, גיטין עח. ועוד|כן}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' נחלקו האחרונים לארבע דעות {{מקור| | '''במקורו''' נחלקו האחרונים לארבע דעות {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קכט|כן}}<ref>לגבי קנייני מטלטלין רבים חקרו האם טעמם מדין אחד או יותר מהקניינים האחרים, דנו בזה בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה הכנסה לרשות.</ref>: | ||
@ מדין חצר {{מקור| | @ מדין חצר {{מקור|שיטה מקובצת וריטב"א בבא מציעא ט, נתיבות המשפט ר|כן}}. | ||
@ מדין הגבהה {{מקור|(אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה)}}. | @ מדין הגבהה {{מקור|(אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה)}}. | ||
@ מדין יד {{מקור| | @ מדין יד {{מקור|מנחת אשר בבא בתרא מב-ה: תולדת יד. ריטב"א עבודה זרה עא: יד או חצר, דן בזה ספר המקנה טו-לא|כן}}. | ||
@ מדין משיכה {{מקור| | @ מדין משיכה {{מקור|רא"ש בבא בתרא פרק ה|כן}}. | ||
'''סוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) הוא רשות {{מקור| | '''סוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) הוא רשות {{מקור|מנחת אשר בבא בתרא מב|כן}}. | ||
==הנכס== | ==הנכס== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''כליו של לוקח ברשות מוכר''' נחלקו אמוראים האם קונה בהם {{מקור| | '''כליו של לוקח ברשות מוכר''' נחלקו אמוראים האם קונה בהם {{מקור|בבלי:בבא בתרא פה:|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־07:21, 5 בספטמבר 2012
|
|
==הגדרה== אדם קונה חפץ שנמצא בתוך כליו (הוזכר בקידושין כה:, גיטין עח. ועוד).
מקור וטעם
במקורו נחלקו האחרונים לארבע דעות (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קכט)[1]:
- מדין חצר (שיטה מקובצת וריטב"א בבא מציעא ט, נתיבות המשפט ר).
- מדין הגבהה (אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה).
- מדין יד (מנחת אשר בבא בתרא מב-ה: תולדת יד. ריטב"א עבודה זרה עא: יד או חצר, דן בזה ספר המקנה טו-לא).
- מדין משיכה (רא"ש בבא בתרא פרק ה).
סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות[2]) הוא רשות (מנחת אשר בבא בתרא מב).
הנכס
הנכסים הנקנים הם מטלטלין.
פרטי הדין
כליו של לוקח ברשות מוכר נחלקו אמוראים האם קונה בהם (בבא בתרא פה:).
ראה גם