שעת הדחק אינה ראיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
דבר שנעשה בעת מצוקה או במצב של הכרח באין אפשרות אחרת, אין להביא ממנו ראיה למקרה אחר שאינו כזה. | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לדוגמא: כראיה נגד דעת חכמים הסוברים כי לולב היבש פסול, הביא ר' יהודה מעשה: "אמר ר' יהודה מעשה בבני כרכין שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן" - ומכאן הוכחה שלולב היבש, כשר. על ראייתו זו השיבו לו חכמים: "משם ראיה? שעת הדחק אינה ראיה" {{מקור| | לדוגמא: כראיה נגד דעת חכמים הסוברים כי לולב היבש פסול, הביא ר' יהודה מעשה: "אמר ר' יהודה מעשה בבני כרכין שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן" - ומכאן הוכחה שלולב היבש, כשר. על ראייתו זו השיבו לו חכמים: "משם ראיה? שעת הדחק אינה ראיה" {{מקור|שכן בני כרכין דרים במקום שאין דקלים מצויים שם|כן}}. | ||
גרסה מ־12:33, 5 בספטמבר 2012
|
|
דבר שנעשה בעת מצוקה או במצב של הכרח באין אפשרות אחרת, אין להביא ממנו ראיה למקרה אחר שאינו כזה.
הסיבה לכך היא, לפי שבשעת הדחק ישנם הוראות מיוחדות, שאין כוחן יפה למצב רגיל.
לדוגמא: כראיה נגד דעת חכמים הסוברים כי לולב היבש פסול, הביא ר' יהודה מעשה: "אמר ר' יהודה מעשה בבני כרכין שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן" - ומכאן הוכחה שלולב היבש, כשר. על ראייתו זו השיבו לו חכמים: "משם ראיה? שעת הדחק אינה ראיה" (שכן בני כרכין דרים במקום שאין דקלים מצויים שם).