שוגג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
מ טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
 
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
==הגדרה==
'''העובר עבירה ולא ידע שהיא עבירה.'''
'''העובר עבירה ולא ידע שהיא עבירה.'''



גרסה אחרונה מ־09:52, 5 בספטמבר 2012

הגדרה[עריכה]

העובר עבירה ולא ידע שהיא עבירה.

לדוגמא, המבשל שבת ולא ידע שאסור לבשל בשבת, או שלא ידע שהיום שבת[1].

בדינים שונים[עריכה]

במצווה הבאה בעבירה פסולה. ולגבי עבירה בשוגג נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה (האם היא פוסלת את המצווה)[2]. בדינים שונים

אין שליח לדבר עבירה. אמנם כאשר השליח שוגג, כגון שאמר לשליח לקחת שור מבית פלוני שהוא שלי, ונמצא שלא היה שלו והיא גניבה, נחלקו המפרשים לשלוש דעות[3]:

  1. בזה יש שליח לדבר עבירה, והמשלח חייב[4].
  2. גם בזה אין שליח לדבר עבירה, והמשלח פטור[5].
  3. תלוי באיזו עבירה: בבין אדם למקום אין שליח והמשלח פטור, ובבין אדם לחבירו (כגון גניבה) יש שליח והמשלח חייב [6].

קים ליה בדרבה מיניה - חייבי מיתות שוגגין, אע"פ שפטורים מהמיתה, פטורים גם מהתשלומין ("תנא דבי חזקיה") [7]. וביאר הקונטרסי שיעורים[8] שדין הפטור בשוגג ובמזיד הם שני דינים נפרדים.

הגוזל בשוגג, השיטה מקובצת[9] כתב שלא עובר משום גזל, אך המאירי כתב שהוא כן גזלן [10].

המאנה (אונאה) בשוגג, חידש הקונטרסי שיעורים[11] שאע"פ שחייב להחזיר, לא עבר באיסור כלל (ואינו כשאר העבירות שעבר באיסור בשוגג), שכל איסור אונאה נאמר רק כשמתכוון לכך.

האוכל תרומה בשוגג משלם קרן. תוס' כתבו שהוא כפרה ולא ממונא[12], והר"ש כתב שאינה כפרה אלא ממונא [13].

ראה גם[עריכה]

  • דעת (בכל הדינים הצריכים דעת - מצוות, עבירות, קניינים ועוד)

הערות שוליים[עריכה]

  1. ↑ ראה (משנה שבת ז, א), שבת סז, ב
  2. ↑ (שדי חמד ח"ד עמוד 164 אות ח. מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו): יש דין מצווה הבאה בעבירה (ובאונס אין))
  3. ↑ דן בזה ספר המקנה יח-ו.
  4. ↑ תוספות בבא מציעא י, ב סוף ד"ה אי, תוספות בבא קמא עט, א ד"ה נתנו. וכן כתב המרדכי, הביאו הש"ך חו"מ שמח-ו בתחילתו)}}
  5. ↑ ר"י בשיטה מקובצת בבא מציעא י: ד"ה א"כ מצינו שלד"ע, וכן כתב נימוקי יוסף, הביאו הש"ך שם, וכן דעת הש"ך עצמו שם. וכן כתב הריטב"א קידושין מב:, והוסיף שאע"פ שאין בזה את הטעם "דברי הרב", זו גזירת הכתוב שאין שליח לדבר עבירה
  6. ↑ חתם סופר כתובות מהדורא בתרא (תקעג ד"ה וכי) בדעת התוס'
  7. ↑ כתובות לח, א. לתוס' הלכה כחזקיה אך לרש"י לא (מהרש"א חידושי הלכות פסחים כט, א על רש"י ד"ה את)
  8. ↑ בבא מציעא כח, א ד"ה אולם.
  9. ↑ בבא קמא סט, א בשם תלמידי ר"פ, וכן כתב הקצוה"ח כה-א שאדם מועד לעולם נאמר רק על מזיק)}}
  10. ↑ מאירי בבא קמא צה, א
  11. ↑ בבא מציעא כב-ו ד"ה ונלענ"ד
  12. ↑ (כתובות ל: ד"ה זר)
  13. ↑ תוספות תרומות ו, א סוף ד"ה והתשלומין.