עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
חסידות סקווירא
חסידות סקווירא (נהגה: סקוור) היא חצר חסידית שמקורה בעיר האוקראינית סקווירא (Skvira). כיום מנהיג את החסידות הרב דוד טוורסקי, היושב בניו... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא
הגדרת הערך - האיסור להישבע לשוא או לשקר, ואיסורים נוספים הנלמדים מכתוב זה מהכתוב: לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא (שמות כ... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
ליקוט עצמות
הגדרת הערך - המנהג ללקט את עצמות המת מקברן לאחר עיכול הבשר, ולקברן בארון. בדורות ראשונים היו נוהגים לקבור את המת פעמיים: בתחילה היו... להמשך הערך |
הידעת? |
האם אסור למנות את בני ישראל? הרמב"ן סובר שאין איסור כולל למנות את בני ישראל, אלא האיסור הוא רק כאשר מדובר במפקד ללא צורך. לשיטתו, כאשר ה' מצווה לערוך מפקד, אין צורך למנות את העם במחצית השקל כמו שמובא בפרשת במדבר מכיוון שזה נעשה לצורך. על פי שיטתו, הוא מסביר גם את המניין של דוד שגרם למגיפה בעם [1] כטעות של דוד שחשב שיש צורך במניין בעוד לא היה בכך צורך. ועיין עוד בערך איסור מניין בני ישראל. |
פרשת השבוע |
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בחומש דברים ובתורה בכלל, בניגוד לפרשות אחרות היא לא נקראת בשבת אלא בשמחת תורה. בפרשה זו נאמרת הברכה אשר ברך משה כל אחד משבטי ישראל לפני מותו. לפ... |
דבר בעתו |
אני והו הושיעה נא היא תחינה הנאמרת במהלך אמירת ההושענות בחג הסוכות. מקור התחינה הוא במצוות ערבה שהי... |