איסלם

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

האיסלם הינה דת, אשר בבסיסה אמונה באל אחד, ובמוחמד, אשר המוסלמים רואים כנביאם.

רקע[edit]

דת האיסלם נוסדה במאה ה-7 בחצי האי ערב. בהנהגתו של מוחמד היא התפשטה ברחבי העולם. רבים מעובדי האלילים המירו את דתם לאיסלם. תחום שליטתה הגיע באירופה עד לספרד.

יחס היהדות לאיסלם

הרב יוסף בן הראש, רב היישוב שדי תרומות שבבקעת בית שאן במאמרו יחסי יהודים-נכרים בזמן הזה - הזמנת נכרים לבית הכנסת - וכניסת יהודים לכנסיות ומסגדים הביא את דעת הרמב"ם: "מבחינה רעיונית הייתה עמדת היהדות במהלך הדורות שונה לאיסלם מלנצרות. למרות סבלותיו האישיים ומצוקת עם ישראל בגלות ערב, השקפתו של הרמב"ם הייתה כאזהרה, כי אל לנו לגמול להם כרעתם בעלילה תחת עלילה; ושומה עלינו על פי תורתנו שלא לסור מדרך האמת בבואנו לחרוץ משפט על טיב דתם, לגנות את הראוי לגנות, אבל גם לא להתעלם מן החיוב שבה". לעומת הנצרות הרואה "שיתוף" בין האלוקים ו"אותו האיש" הרי "דת האיסלם הִנה מונותיאיסטית (אמונה באל אחד)".

הוא הביא את דברי הרמב"ם: "אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלִבם, והם מייחדים לאל יתברך ייחוד כראוי, ייחוד שאין בו דופי. ולא מפני שהם משקרים עלינו ומכזבים ואומרים, שאנו אומרים שיש לאל יתעלה בן, נכזב כך אנחנו עליהם ונאמר שהם עובדי עבודה זרה. התורה העידה עליהם, אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר .והיא העידה עלינו שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. ואף שמתחילה היתה בבית-תפילתם עבודה זרה, עכשיו כולם לבם לשמים, וטעותם וטיפשותם בדברים אחרים הן שאי אפשר לאומרן בכתב, מפני פושעי ורשעי ישראל (המלשינים), אבל בייחוד השם יתעלה אין להם טעות כלל" (שו"ת הרמב"ם תמ"ח).

כניסה למסגדים[edit]

הרב עובדיה יוסף סבור שלאחר הבירור העקרוני האם המוסלמים עובדי ע"ז או לא ולאחר המסקנה שאין הם עובדי ע"ז הו הביע דעתו לגבי הכניסה למסגד: "ומעתה נראה שהמסגדים של הערבים אין להם דין בתי עבודה זרה, ומותר להיכנס בתוכ�. ואפילו הר"ן �אמר שהואיל ומשתחוים לפניהם כעבודה של אלהות דין ע"ז יש להם, י"ל שאילו הוה שמיע ליה כל מ"ש הרמב"ם בתשובה לא היה אומר כן. שבודאי הרמב"ם היה בקי בהם ביותר..." (יביע אומר ג יו"ד טו).

לעומתו, הרב אליעזר יהודה ולדנברג סבור אחרת בתשובתו: "...ומה שכותב כבו' שהרב מן ההר שליט"א �מר לו משמי שלכל בית של דת אחרת יש דין של בית ע"ז, וגם למסגד, ושואל אותי אם זה נכון ומה מקור לכך. הנה אמנם כן נכון הדבר, וחילי דידי מדברי חדושי הר"ן... הרי למדנו מפורש מדברי הר"ן דגם לעבודת הישמעאלים והשתחויתם לנביא השקר שלהם דין ע"א יש לקדשיהם לכל דבר, וא"כ ברור לפי"ז שגם בית המסגד שלהם שבו הם מבצעים עבודתם יש לו ג"כ דין של בית ע"א לכל דבר ואסור ליכנס לשם, וברוך אלקינו שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת". (ציץ אליעזר חלק יד צא).

הרב יוסף בן הרוש כתב : "אך אין הדברים נפסקים כך להלכה לשיטת רוב פוסקי דורנו, והפסק המקובל עלינו הינו הפסק המובא בשיטת הרב עובדיה יוסף שליט"א."

ראה גם[edit]

קישורים חיצוניים[edit]