בית הלל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:23, 27 באוגוסט 2012

ערך זה עוסק בבית מדרש בימי התנאים, תלמידי הלל הזקן. אם התכוונתם לפירוש על השולחן ערוך, עיינו בערך רבי הלל צבי.

בית הלל היא שיטה תלמודית ידועה, הנחלקה בקביעות עם בית שמאי.

על פי פרשני התלמוד, הם פוסקים ע"פ המציאות. לכן נוהגים במידת החסד, מתחשבים גם בצרכים שונים ופוסקים לפי מה שקרה בפועל.

מתחשבים גם באנשים ובצרכים שונים ממידת החסד - ספרי הקבלה והחסידות, הובאו בספר לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי וב"ה".

מקלים ברוב המחלוקות - מקלים בשעת הצורך, ולא פוסקים ע"פ חששות בבלי יומא פ א.
הלל גייר גם את אלו שרצו להתגייר נגד הדין בבלי שבת לא א.
לכל אדם ישנה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים משנה אבות דרבי נתן ב ט.
מותר לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה - "כלה נאה וחסודה". מתחשבים באנשים כתובות יז א.
לעולם יהא אדם ענוותן כהלל - מתחשב באנשים בבלי שבת ל ב.

פוסקים ע"פ מה שקרה (בפועל) ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמוד 647, הובא בלקט חידושים וביאורים שבת כא:, לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"

בנרות חנוכה מוסיף והולך כנגד הימים היוצאים, כי הולכים ע"פ הימים שכבר היו במציאות - בפועל שבת כא:, ומהר"ל חידושי אגדות שם.
ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט, שרק אז הפרי נראה בפועל ראש השנה ב., ושביבי אורות לטו בשבט א.
חושב לשלוח יד בפיקדון פטור, שעדיין לא עשה שום מעשה גשמי בפועל בבא מציעא מג ב.
שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי, שבפועל עדיין לא נגבה בבלי סוטה כה א.
כתב גט לאשתו ונמלך התחרט, לא פסלה מן הכהונה, שעדיין לא נתנו לה גיטין פא א.
מוציא את אשתו - יבמה שעשה בה מאמר לא נחשבת ככנוסה, שעדיין לא כנסה בבלי יבמות כט א.
מותר לעשות מעשה בערב שבת שיגרום למלאכה בשבת, כי לא עשה כלום בפועל בבלי שבת יז ב.

הכמות היא העיקר, ומתחשבים גם במציאות מפענח צפונות א-ג, ולקח טוב המובא בו בהערה ג, משנת הרוגאצ'ובי עמ' 20

איבעית אימא כגון דבית הלל רובא הווי יבמות יד. - בית הלל סברו שהעיקר היא הכמות, ולכן הלכה צריכה להיות כמותם: הללו אומרים הלכה כמותנו בבלי ערובין יג ב.
ארץ נבראת תחילה ואחר כך נבראו שמים - המציאות הגשמית היא העיקר בבלי חגיגה יב א.
קצח (ריחו קשה וטעמו טוב בבלי ברכות מ א) - טמא, וכן למעשרות עוקצין ג-ו, כי מסתכלים על המציאות הגשמית: הטעם הוא חוש גשמי, והרי טעמו טוב.

ראו עוד[עריכה]

עיינו עוד בשיטתו של הלל, בערכו

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-''בית הלל'' פוסקים ע"פ המציאות. לכן נוהגים במידת החסד, מתחשבים גם בצרכים שונים ופוסקים לפי מה שקרה בפועל .
+{{פירוש נוסף|נוכחי=בית מדרש בימי ה[[תנאים]], תלמידי [[הלל הזקן]]|אחר=פירוש על ה[[שולחן ערוך]]|עע=[[רבי הלל צבי]]}}
-מתחשבים גם באנשים ובצרכים שונים (ממידת החסד - ספרי הקבלה והחסידות, הובאו בספר לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי וב"ה")
+'''בית הלל''' היא שיטה תלמודית ידועה, הנחלקה בקביעות עם [[בית שמאי]].
-•	מקלים ברוב המחלוקות - מקלים בשעת הצורך, ולא פוסקים ע"פ חששות (יומא פ.).
+על פי פרשני התלמוד, הם פוסקים ע"פ המציאות. לכן נוהגים במידת החסד, מתחשבים גם בצרכים שונים ופוסקים לפי מה שקרה בפועל.
-•	הלל  גייר גם את אלו שרצו להתגייר נגד הדין (שבת לא.).
-•	לכל אדם ישנה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים (אבות דרבי נתן ב-ט).
+;מתחשבים גם באנשים ובצרכים שונים {{מקור|ממידת החסד - ספרי הקבלה והחסידות, הובאו בספר לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי וב"ה".}}
-•	מותר לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה - "כלה נאה וחסודה". מתחשבים באנשים (כתובות יז.).
-•	לעולם יהא אדם ענוותן כהלל - מתחשב באנשים (שבת ל:) .
+*	מקלים ברוב המחלוקות - מקלים בשעת הצורך, ולא פוסקים ע"פ חששות {{מקור|בבלי יומא פ א}}.
-פוסקים ע"פ מה שקרה (בפועל)  (ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמוד 647, הובא בלקט חידושים וביאורים שבת כא:, לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל")
+*	הלל  גייר גם את אלו שרצו להתגייר נגד הדין {{מקור|בבלי שבת לא א}}.
-•	בנרות חנוכה מוסיף והולך כנגד הימים היוצאים, כי הולכים ע"פ הימים שכבר היו במציאות - בפועל (שבת כא:, ומהר"ל חידושי אגדות שם).
+*	לכל אדם ישנה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם צדיקים [[חסיד]]ים וכשרים {{מקור|משנה אבות דרבי נתן ב ט}}.
-•	ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט, שרק אז הפרי נראה בפועל (ראש השנה ב., ושביבי אורות לטו בשבט א).
+*	מותר לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה - "כלה נאה וחסודה". מתחשבים באנשים {{מקור|כתובות יז א}}.
-•	חושב לשלוח יד בפיקדון פטור, שעדיין לא עשה שום מעשה גשמי בפועל (בבא מציעא מג:).
+*	לעולם יהא אדם ענוותן כהלל - מתחשב באנשים {{מקור|בבלי שבת ל ב}}.
-•	שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי, שבפועל עדיין לא נגבה (סוטה כה.).
-•	כתב גט לאשתו ונמלך (התחרט), לא פסלה מן הכהונה, שעדיין לא נתנו לה (גיטין פא.).
+;פוסקים ע"פ מה שקרה (בפועל)  {{מקור|ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמוד 647, הובא בלקט חידושים וביאורים שבת כא:, לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"}}
-•	מוציא את אשתו - יבמה שעשה בה מאמר לא נחשבת ככנוסה, שעדיין לא כנסה (יבמות כט.).
-•	מותר לעשות מעשה בערב שבת שיגרום למלאכה בשבת, כי לא עשה כלום בפועל (שבת יז:).
+*	בנרות חנוכה מוסיף והולך כנגד הימים היוצאים, כי הולכים ע"פ הימים שכבר היו במציאות - בפועל {{מקור|שבת כא:, ומהר"ל חידושי אגדות שם}}.
-הכמות היא העיקר, ומתחשבים גם במציאות (מפענח צפונות א-ג, ולקח טוב המובא בו בהערה ג, משנת הרוגאצ'ובי עמ' 20)
+*	ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט, שרק אז הפרי נראה בפועל {{מקור|ראש השנה ב., ושביבי אורות לטו בשבט א}}.
-•	איבעית אימא כגון דבית הלל רובא הווי (יבמות יד.) - בית הלל סברו שהעיקר היא הכמות, ולכן הלכה צריכה להיות כמותם: הללו אומרים הלכה כמותנו (ערובין יג:).
+*	חושב לשלוח יד בפיקדון פטור, שעדיין לא עשה שום מעשה גשמי בפועל {{מקור|בבא מציעא מג ב}}.
-•	ארץ נבראת תחילה ואחר כך נבראו שמים - המציאות הגשמית היא העיקר (חגיגה יב.).
+*	[[שטר]] העומד לגבות לאו כגבוי דמי, שבפועל עדיין לא נגבה {{מקור|בבלי סוטה כה א}}.
-•	קצח (ריחו קשה וטעמו טוב (ברכות מ.)) - טמא, וכן למעשרות (עוקצין ג-ו), כי מסתכלים על המציאות הגשמית: הטעם הוא חוש גשמי, והרי טעמו טוב.
+*	כתב גט לאשתו ונמלך {{מקור|התחרט}}, לא פסלה מן הכהונה, שעדיין לא נתנו לה {{מקור|גיטין פא א}}.
-עיין עוד בשיטתו של הלל בחלק ב אות (‎יח)
+*	מוציא את אשתו - יבמה שעשה בה מאמר לא נחשבת ככנוסה, שעדיין לא כנסה {{מקור|בבלי יבמות כט א}}.
+*	מותר לעשות מעשה ב[[ערב שבת]] שיגרום למלאכה בשבת, כי לא עשה כלום בפועל {{מקור|בבלי שבת יז ב}}.
+;הכמות היא העיקר, ומתחשבים גם במציאות {{מקור|מפענח צפונות א-ג, ולקח טוב המובא בו בהערה ג, משנת הרוגאצ'ובי עמ' 20}}
+*	איבעית אימא כגון ד[[בית הלל]] רובא הווי {{מקור|יבמות יד.}} - בית הלל סברו שהעיקר היא הכמות, ולכן הלכה צריכה להיות כמותם: הללו אומרים הלכה כמותנו {{מקור|בבלי ערובין יג ב}}.
+*	ארץ נבראת תחילה ואחר כך נבראו שמים - המציאות הגשמית היא העיקר {{מקור|בבלי חגיגה יב א}}.
+*	קצח (ריחו קשה וטעמו טוב {{מקור|בבלי ברכות מ א}}) - טמא, וכן למעשרות {{מקור|עוקצין ג-ו}}, כי מסתכלים על המציאות הגשמית: הטעם הוא חוש גשמי, והרי טעמו טוב.
+==ראו עוד==
+עיינו עוד בשיטתו של הלל, [[הלל|בערכו]]
+[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

בית הלל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:23, 27 באוגוסט 2012

ראו עוד[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש