בני ברק

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
לפי הפסוק מפרשת "האזינו" : "וַיֹּאמַר, ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ" ( ספר דברים, ל"ג, ב'), יחד עשרת הדיברות וספר תורני - המקור: הויקיפדיה העברית, סרק:יצק

בני ברק היא עיר בגוש דן, בעל אופי חרדי. בבני ברק ישיבות ומרכזי תורה רבים, וגדולי תורה רבים חיו וחיים. בה.

בני ברק הקדומה[עריכה]

בני ברק מוזכרת לראשונה בספר יהושע (יהושע יט מה) כאחת הערים בנחלת שבט דן: "וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן". העיר נודעה כעיר מושבו של התנא רבי עקיבא, שם לימד את תלמידיו (ויקרא רבה כא ח ועוד). נודע במיוחד המעשה, שבו ישבו חמישה חכמים בבני ברק בליל הסדר והיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה (הגדה של פסח). על שם מעשה זה נקרא המחלף הסמוך לבני ברק הקדומה "מחלף מסובים". חכמים נוספים חיו בעיר, ונאמר עליה: "מבני בניו של המן לימדו תורה בבני ברק" (בבלי גיטין נז ב). רבי בר יחזקאל הגיע לבני ברק, שם ראה עזים שאוכלות תחת עצי תאנה וחלב נוטף מעטיניהן ומתערב עם הדבש הנוטף מן התאנים, וראה בכך התגלמות של הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" (בבלי כתובות קיא ב). בתלמוד מובאת הלכה שנפסקה מתוך מעשה שארע בבית מרחץ בבני ברק (בבלי שבת מ א).

מקובל לזהות את בני ברק הקדומה עם התל הנמצא באזור "מחלף מסובים" של ימינו, דרומית לרמת גן. באיזור התקיים יישוב ערבי בשם "אבן איברק".

בני ברק המודרנית[עריכה]

בנק בבני ברק בבית טיפוסי מהימים ההם - בית ונחלה

בני ברק נוסדה בי"א בתמוז תרפ"ד (1924) בתור מושבה חקלאית ע"י קבוצת "בית ונחלה" מפולין. מייסד העיר היה יצחק גרשטנקורן. קשר פעיל היה בין מייסדי המושבה לבין הרב הראשי דאז, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנת תרצ"א ייסד הרב מתתיהו שצ'יגל סניף של ישיבת נובהרדוק בבני ברק. עם זאת, הצעד המרכזי בהפיכת העיר למרכז תורני חשוב היה בשנת תרצ"ג, אז הגיע להתגורר בעיר רבי אברהם ישעיהו קרליץ - "החזון איש". בהמשך, הוקמו בעיר ישיבת פוניבז' על ידי הרב שלמה יוסף כהנמן, ישיבת סלבודקה בראשות רבי יצחק אייזיק שר, ישיבת תפארת ציון ועוד. גם אדמו"רים החלו להתיישב בה, בהם היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. אט אט הפכה העיר לעיר תורנית מרכזית, שהרבה ממרכזי התורה והחסידות היו בה. רבים ממנהיגי הציבור הליטאי התגוררו בה, בהם החזון איש, גיסו רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הרב חיים קנייבסקי ועוד. כיום, ישנן בבני ברק מאות ישיבות ועשרות חצרות חסידיות.

במשך שנים ארוכות היתה בבני ברק אוכלוסיה דתית-לאומית גדולה, ואף פועלת בה עד היום ישיבה תיכונית- ישיבת קרית הרצוג. כיום, רובה המוחלט של האוכלוסיה משתייכת ליהדות החרדית על כל גווניה.

גמילות חסדים[עריכה]

בבני ברק אחד מהריכוזים הגדולים בארץ למוסדות גמילות חסדים. מדריך בני ברק מסווג את הגמ"חים ל-11 קבוצות המתחלקות ל-200 נושאים, הכוללים כ-1000 מוסדות.

תמונות מהעיר[עריכה]

המקור: ויקיפדיה וויקישיתוף

רבנים מהעיר