ברכות השחר

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

ברכות שבח והודאה שמברכים לאחר שינת הלילה. בכל בוקר מברכים ברכות בהן אנו מודים לה' על חסדיו עמנו ועל הטובה שהוא מעניק לנו באופן תמידי. הן נקראות: "ברכות השחר". את ברכות השחר תיקנו חז"ל על סוגי ההנאות השונות המצויות בעולמנו.

3 מתוכן הן בסגנון שלילי: "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד", "שלא עשני אישה" (נשים מברכות "שעשני כרצונו").


זמן אמירתן[edit]

לפי הגמרא [1] יש לומר את ברכות השחר בשעת ההתארגנות בקימת הבוקר, וכל אחת מהם נתקנה על שלב אחר בקימה:

  • כי שמע קול תרנגולא (כששומע את קול התרנגול), לימא (יאמר): ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה.
  • כי פתח עיניה, לימא: ברוך פוקח עורים.
  • כי תריץ ויתיב (כשמתיישר ויושב), לימא: ברוך מתיר אסורים.
  • כי לביש, לימא: ברוך מלביש ערומים.
  • כי זקיף (כשמזדקף), לימא: ברוך זוקף כפופים.
  • כי נחית לארעא (יורד לארץ), לימא: ברוך רוקע הארץ על המים.
  • כי מסגי (הולך), לימא: ברוך המכין מצעדי גבר.
  • כי סיים מסאניה (נועל נעליו), לימא: ברוך שעשה לי כל צרכי.
  • כי אסר המייניה (קושר חגורו), לימא: ברוך אוזר ישראל בגבורה.
  • כי פריס סודרא על רישיה (פורש טלית על ראשו = חובש כובעו), לימא: ברוך עוטר ישראל בתפארה
  • ...כי משי אפיה (שוטף פניו), לימא: ברוך המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי, ויהי רצון מלפניך ה' אלהי שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך, ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון, וכוף את יצרי להשתעבד לך, ורחקני מאדם רע ומחבר רע, ודבקני ביצר טוב ובחבר טוב בעולמך, ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ותגמלני חסדים טובים, ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל.

בנוסף לאלו הברכות נהגו לברך "הנותן ליעף כח"; ואף שמרן זצ"ל פסק שאין לברך ברכה זו - מכל מקום כתבו האחרונים שמרן חזר בו בסוף ימיו, ועוד, כתב הרב חיד"א זצ"ל, שאילו היה שומע מרן שלדעת האר"י זצ"ל יש לברך ברכה זו - היה חוזר בו.

וכן פסק הרמב"ם [2], וקבל על המנהג לאומרן יחד בבית הכנסת, וכן אומר הרמב"ם שאם לא עשה מעשה אחת מהן לא נתחייב בה, כגון מי שישן בבגדיו אינו מברך "מלביש ערומים" וכן הלאה.

אך המנהג לסדור אותם בבית הכנסת, מפני עמי הארץ שאינם בקיאין בהם [3].

ברכות השחר למי שלא נהנה[edit]

נחלקו גדולי הראשונים בשאלה, האם אדם שלא נהנה באופן אישי מאחת מברכות השחר יכול לאומרה? למשל, האם עיוור יכול לברך "פוקח עיוורים"?

לדעת הרמב"ם (תפילה ז, ט) רק מי שנהנה מאותו דבר תוכל לברך עליו. לפיכך, מי שישן בלילה עם בגדים, כיוון שאינו מתלבש בבוקר, לא יברך "מלביש ערומים". וכן נוהגים מקצת מעולי תימן. וגם בעל השולחן-ערוך (או"ח מו, ח) חשש לדעתו, ופסק לומר את אותן הברכות בלי הזכרת השם.

לעומת זאת, דעת הגאונים וביניהם רב נטרונאי גאון ורב עמרם גאון, וכך כתב בספר הכלבו (סימן א), שצריך לומר את כל ברכות השחר על הסדר, בין שנהנה מהם ובין שלא נהנה, משום שברכות השחר נתקנו על הנאת כלל העולם; ועוד, שגם זה שאחרים נהנים מדבר מסוים מועיל באופן עקיף למי שאינו נהנה ממנו באופן ישיר. ולכן גם משותק שאינו יכול להזדקף, יברך את ה' על כך שאחרים יכולים להזדקף ולסייע לו. וכן פסק הרמ"א (או"ח מו, ח).

וכן דעת האר"י הקדוש, שכל יהודי צריך לומר את כל סדר ברכות השחר, כדי להודות לה' על הטובה הכללית שהשפיע לעולם. ובמנהגי התפילה נהגו הספרדים ללכת על פי האר"י, ולכן גם הספרדים נוהגים לומר את כל ברכות השחר על הסדר.

ברכת "שעשה לי כל צורכי" נתקנה על המנעלים, וביום כיפור ותשעה באב שאין נועלים בהם נעליים, למנהג אשכנזים ומקצת ספרדים, מברכים על ההנאה הכללית, ועל זה שאפשר ללכת בנעליים שאינם של עור. ולמנהג רוב הספרדים, הואיל ונאסרה בהם נעילת הסנדל, אין מברכים בימים אלו "שעשה לי כל צורכי" ונוהגים לברך שעשה לי כל צרכי בערב לאחר נעילת הנעליים.

יש ספק לגבי אדם שלא ישן כל הלילה אם יברך "המעביר חבלי שנה על עיני" וטוב שישמענה מאחר.

סדרן[edit]

נוסח אשכנז וספרד נוסח עדות המזרח
1) הנותן לשכוי בינה הנותן לשכוי בינה
2) שלא עשני גוי/ה פוקח עוורים
3) שלא עשני עבד/ שפחה מתיר אסורים
4) שלא עשני אישה / שעשני כרצונו זוקף כפופים
5) פוקח עוורים מלביש ערומים
6) מלביש ערומים הנותן ליעף כח
7) מתיר אסורים רוקע הארץ על המים
8) זוקף כפופים המכין מצעדי גבר
9) רוקע הארץ על המים שעשה לי כל צרכי
10) שעשה לי כל צרכי אוזר ישראל בגבורה
11) המכין מצעדי גבר עוטר ישראל בתפארה
12) אוזר ישראל בגבורה שלא עשני גוי/ה
13) עוטר ישראל בתפארה שלא עשני עבד/ שפחה
14) הנותן ליעף כח שלא עשני אישה/ שעשני כרצונו
15) המעביר שינה המעביר שינה

הסברים לשינויים בסדר ברכות השחר וטבלה של הבדלים בין הסדרים השונים - מאתר עיוני תפילה

ברכת שעשני כרצונו[edit]

תקנו חכמים בברכות השחר שלוש ברכות הודאה מיוחדות, ואלו הן: "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד"; והברכה השלישית: "שלא עשני אישה", והנשים מברכות: "שעשני כרצונו".

שני פירושים ישנם לברכת הנשים. לפירוש אחד יש בברכה זו כעין הצדקת הדין על הרעה, שאף שהנשים נצטוו בפחות מצוות, הן מברכות את ה' מתוך אמונה שהכל לטובה, ואומרות "שעשני כרצונו" (טור או"ח מו, ד). לעומת זאת יש מפרשים, שבברכה זו באה לידי ביטוי מעלתה היתירה של האישה, שהיא מכוּונת יותר לרצונו של ה' יתברך, ולכן דווקא היא יכולה לומר "שעשני כרצונו". וזה שהנשים מחויבות בפחות מצוות, הוא מפני שמצד טבען הן מתוקנות יותר, ולכן נצרכות לפחות מצוות כדי לתקן את עצמן. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהאדם נברא עפר מהאדמה, ואילו האישה נבראה מחומר זך יותר, מצלעו של האדם. כלומר האישה מבטאת התפתחות נוספת מעל קומתו של האיש (שיחות הרצי"ה בראשית ע' 77-78; שמות ע' 380; עולת ראיה ח"א ע' עא-עב).

לא מקרה הוא שלפירוש הפשוט ישנה עדיפות לגברים, ולפירוש העמוק ישנה עדיפות לנשים, מפני שאכן לפי המבט הפשוט מעלתם של הגברים יתירה, ואילו מעלתן של הנשים ניכרת על ידי מבט עמוק יותר. ולכן הצניעות המדגישה את המעלה הפנימית חשובה יותר לנשים.

למעשה, מנהג אשכנזיות לברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשני כרצונו". ומנהג ספרדיות לומר ברכה זו בלא שם מלכות: "ברוך שעשני כרצונו". ואמנם גם בשולחן ערוך (מו, ד) נפסק לומר ברכה זו בשם ומלכות, מכל מקום נהגו הנשים הספרדיות שלא לאומרה בשם ומלכות, מפני חשש ברכה לבטלה, שברכה זו לא נזכרה בתלמוד (כה"ח מו, מא).

קישורים[edit]

ברכות השחר - כל הנוסחים של כל העדות ולנשים.

הערות[edit]

  1. ברכות ס:
  2. הלכות תפילה פרק ז'
  3. שו"ע או"ח סימן מ"ב ס"ק ב'