הרב אברהם ישראל סילבצקי

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם ישראל סילבצקי
0116 sefer.jpg
הרב אברהם ישראל סילבצקי (במרכז) יחד עם חותנו הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא והרב יהושע מגנס
תאריך לידה ז' באדר א' תשל"ו
מקום פעילות ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש כולל ב"בית הרב"
רבותיו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב שאול ישראלי, הרב יוסף לייב זוסמן, הרב יעקב שפירא

הרב אברהם ישראל (אב"י) סילבצקי הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש כולל בבית הרב קוק.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד וגדל בירושלים, בנם של דב, מייסד מכללת אמונה ותלמידו של רבי משה פיינשטיין, ורחל סילבצקי, עורכת אתר ערוץ 7 באנגלית ויו"ר אמונה לשעבר. למד בישיבת חורב בירושלים, ובמהלך לימודיו עזב את הישיבה התיכונית והחל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם נעשה לתלמידו המובהק של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. כמו כן, למד אצל הרב שאול ישראלי והרב יוסף לייב זוסמן. עמד בקשרים עם הרב חיים אילסון, ראש ישיבת דרך התלמוד, ואף סייע לו בהוצאת הספר "אגרות הגרי"ד" של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ובעריכת חלק משיעורי הגרי"ד. נשא את אביטל, בתו של הרב יעקב שפירא (לימים, ראש הישיבה), ולהם חמישה ילדים. לאחר מספר שנים בישיבה קיבל סמיכת חכמים (יורה יורה ידין ידין) מראש הישיבה הרב שפירא, שכתב עליו: "ידידי היקר הגאון חריף ובקי מוהר"ר אברהם ישראל סילבצקי שליט"א אחד מהמצוינים בישיבת מרכז הרב שיודעני בו ששנה ולמד והרבה ידיעותיו בש"ס ופוסקים ובע"ה הגיע לשערי הוראה להורות וללמד ולדון". במקביל ללימודיו בישיבה, ערך מספר שנים את כתב העת "ניצני ארץ" - בטאונה התורני של הישיבה, וכן שימש כיועץ למערכת עלון "קומי אורי" של תנועת קוממיות. עוד בטרם התמנה לר"מ, החל להעביר שיעורי עיון בישיבה במהלך סדרי צהריים. בשנת תשס"ו התמנה על ידי ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לר"מ בישיבה.

בנוסף להיותו ר"מ בישיבה הקים בשנת תשע"ו כולל ערב של אברכים בבית הרב קוק בירושלים אשר הוא עומד בראשו.

פסק סירוב הפקודה[עריכה]

בשנת תשס"ה סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא רבו הרב שפירא לאנשי כוחות הביטחון לסרב פקודה, ובראיון עמו‏[1] אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. רבנים רבים תמכו בפסק הלכה זה ואף הביעו זאת ב"מכתב תמיכה ברב שפירא".

במו"מ הלכתי שהתפתח לאחר פרסום פסק ההלכה עונה הרב סילבצקי באריכות רבה לכל טיעון וטיעון שהעלה הרב אהרון ליכטנשטיין כנגד פסק ההלכה של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא‏ ‏[2].התכתבות זו בין הרב ליכטנשטיין לרב סילבצקי עוררה הדים רבים פורסמה רבות בכלי התקשורת, תורגמה לאנגלית ופורסמה במספר במות בארץ ובעולם. רבים ראו בה אבן יסוד לבירור הגישות השונות שנתהוו בציונות הדתית.

הר הבית[עריכה]

הרב סילבצקי פעל לחזק את דעת רבו האוסרת עלייה להר הבית בזמן הזה. הוא הרבה להוכיח מתוך דברי הראשונים (ובהסתמך על מדידות בהר), שגבולות התחום נמותר בכניסה אינם ברורים דיו על מנת להתיר את הכניסה. התכתב בנושא זה עם רבים מהתומכים בעלייה להר, בהם הרב דב ליאור, הרב יצחק שילת, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב עזריה אריאל ועוד. בשנת תשע"ח פירסם הרב סילבצקי 46 עמודי קונטרס "נכון יהיה הר בית ה'" של דקדוקי הלכה, ארכיטקטורה וארכיאולוגיה על גבולות הר הבית והמקדש ובמקומות בהם עולים כיום להר.‏[3]. ‏[4].‏[5].

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. עיתון "בשבע" (גיליון 155 עמ' 15)
  2. שלב התשובות החדות: מכתבו של הרב ליכטנשטיין לרב שפירא לא נותר ללא מענה,הרב ישראל רוזן והרב אברהם ישראל סילבצקי, ניסחו מכתבי תגובה שבהם מופרכות שאלותיו של הרב ליכטנשטיין אחת לאחת, יח באב תשס"ה,באתר nrg
  3. מדוע אסורה עלייה להר הבית, ערוץ 7
  4. עליה להר הבית – "עוד חתיכת כרת", ערוץ 7
  5. הליכה בצד המערבי של כיפת הסלע, אתר ערוץ 7