הרב אליעזר ברגמן

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

רבי אליעזר ברגמן, נודע בכינוי איש ירושלים (נולד כ"ט בתמוז תקנ"ט, נפטר בי"ט בניסן תרי"ב), היה תלמיד חכם, דרשן ושד"ר, ממייסדי "כולל הולנד ודויטשלנד" ומבוני היישוב הישן בירושלים.

תולדות חייו[edit]

שנותיו המוקדמות[edit]

נולד בעיר היידנהיים שבבוואריה (גרמניה) לרב יוסף בנימין בן הרב אליעזר ברגמן, רבה של היידנהיים, ולבונלא בת הרב אליקים. בנעוריו למד בישיבת וירצבורג שעמדה תחת הנהגת רב המדינה של וירצבורג וצפון בוואריה, הרב אברהם בינג, תלמידו של רבי נתן אדלר מפרנקפורט. כחברותא שימש לו רבי יעקב יוקב עטלינגר, בעל "ערוך לנר".

בעקבות פרעות "הפ-הפ" שפרצו בווירצבורג בשנת תקע"ט, נפוצו תושבי העיר לכפרי הסביבה. חלק מאנשי וירצבורג ובראשם "החשמן היהודי" הרב מנדל רוזנבאום, פנו לעיירה צעהל הסמוכה לוירצבורג, שם הקימו קהילה יהודית שגדלה ברבות השנים. הרב ברגמן הצטרף לקהילה זו. כעבור ארבע שנים מיסוד קהילת צעהל, נישא לבתו של רוזנבאום.

פעילותו למען יישוב ארץ ישראל[edit]

בסביבות שנת תקפ"ח, החל הרב ברגמן במסע רחב היקף בקהילות היהודיות שברחבי גרמניה, על מנת לעורר את יהודיה לעלות לארץ ישראל. נאומיו בנושא הפכו לשם דבר, והוא אף פרסם 'קול קורא' מיוחד על חשיבות מצוות יישוב ארץ ישראל. שאיפתו הייתה לייסד קהילות ליוצאי גרמניה בארץ ישראל, ולצורך כך מינה גבאי צדקה שיגייס כספים למען ביסוס הרעיון.

בשנת תקצ"ד יצא מגרמניה בדרכו לארץ ישראל עם רעייתו וחמשת ילדיו, כשהגדול שבהם בן שמונה שנים והקטנה בת שישה חודשים. המשפחה הגיעה לצידון בשנת תקצ"ה. הוא ראה בצידון מקום פוטנציאלי לייסד קהילה יהודית עבור יוצאי אירופה, אך כעבור ארבעה חודשים, עזב עם משפחתו לירושלים ובה השתקע. כעבור שנים, כתב בצער על נטישת הרעיון לייסוד הקהילה בצידון:

Geresh.png וכבר התוודע לי גם כן בינתיים מתוך ספר כפתור ופרח, שגם צידון מארץ הקודש, ושיש לה כל המעלה וחשיבות שלפנימיות ארץ הקודש לעניין הישיבה, ושלאחריה, בעניין הקבורה וכהאי גוונא (וכגון זה), שכן ביאר וצירף שם בראיות ברורות גם על באירוט (היא בארות), לאדאקיה‏‏ (לודקיא בש"ס)[1] והרי לבנון עד טורי אמנון, שכולן מארץ הקודש‏‏[2], אשר נשבע ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו לאברהם אבינו עליו השלום ולאבותינו לתת לנו, והם מכיבוש עולי מצרים, ואינם פחותים מכיבוש עולי בבל, המתחיל מכזיב רק לעניין הקדושה, לעניין תרומות ומעשרות וכולי האי. ובאמת שכך היה בדעתי, גם כן אחרי שהתבוננתי קצת בדברי הש"ס הרמב"ם ושאר המחברים בעניין, אלא שלא היה לי לסמוך על זה מסברה. אמנם, אם היה מגיע לידי הספר הזה בצידון בדרך הטבע לא הייתי זז משם מי יודע כמה שנים על כל פנים... Geresh.png
– "ישאו הרים שלום", אגרות הר"א ברגמן.

אף שהרעיון של הרב ברגמן לייסד קהילות של יוצאי גרמניה בארץ ישראל לא צלח, הוא נמנה בין מייסדי "כולל הו"ד", ששימש כארגון סיוע באמצעות "כספי החלוקה" שנשלחו עבור עולים מגרמניה תושבי הארץ. לצורך כך נסע הרב ברגמן פעמיים לחו"ל כשד"ר, על מנת לבסס את הכולל.

נסיעתו הראשונה הייתה בשנת תקצ"ח והיא הוכתרה בהצלחה. על ביקורו בפרנקפורט סיפר הברון שמעון וואלף רוטשילד שנכח בעת ביקורו של רבי אליעזר בבית דודו רבי אנשיל רוטשילד: "כאשר אך באה השמועה כי רבי אליעזר ברגמן בא מירושלים דרך מיינץ לפרנקפורט, נועדו פרנסי ונכבדי הקהלה לצאת לקראתו מי במרכבות ומי בסוסים לקבל פניו כחצי שעה מחוץ לעיר, ויביאוהו בכבוד גדול אל בית אחד מעשירי הקהלה, כאשר בא רבי אליעזר עם חשובי הקהלה לבקר את דודו, היה הוא באותו מעמד, ודודו ביקש מרבי אליעזר שיברך אותו, רבי אליעזר סמך את שתי ידיו על ראשו וברכהו בלשון הקודש וכו' ועוד הרבה סיפורי נפלאות שמע עליו."

מצבתו

בי"ט בניסן ה'תרי"ב, בעת שהותו בברלין בעיצומה של שליחותו השנייה למען כולל הו"ד, נפטר הרב ברגמן ממגפת הטיפוס. על מצבתו נחקק "פה נטמן איש ירושלים". בשכונת בית וגן הירושלמית, נקרא רחוב על שמו.

יש הטוענים כי ההשראה ל"עגונות", סיפורו הראשון של ש"י עגנון, שפורסם בשנת תרס"ח ביפו, הושפעה מדמותו של הרב ברגמן. בנוסח הראשון של הסיפור, נקשרים רבי נסים והקצין רבי אחיעזר לכולל הו"ד. לדעת חוקרי ספרות‏[3], ר' נסים הוא התגלמות דמותו של השד"ר הרב אליהו נסים, המכונה מיוחס, ואילו דמותו של הקצין רבי אחיעזר, היא של רבי אליעזר ברגמן, שעלה לירושלים כרב בעל אמצעים, על מנת לפרנס את בני ירושלים.

קשריו עם גדולי דורו[edit]

מעבר להיותו עסקן, היה הרב ברגמן תלמיד חכם ידוע וכותב פורה. הוא התכתב בענייני הלכה עם רבים מגדולי דורו, כמו רבי שמעון בנימין סופר ה"כתב סופר"‏‏[4]; רבי ישראל משקלוב, אותו הוא מכנה בתוארים מופלגים בספרו "בהר יראה", אם כי אין הוא מהסס לחלוק עליו בדבר הלכה‏‏[5], ידידו בהנהגת כולל הו"ד רבי יהוסף שוורץ ועוד רבים אחרים.

צאצאיו[edit]

בירושלים נולד בנו השישי, יהודה, ממנו הסתעפה משפחת ברגמן הירושלמית. חלק מצאצאיו "עברתו" את שם משפחתם ל"מן ההר" (ברגמן= איש ההר, איש שבא מן ההר בגרמנית וביידיש) ואחרים שינו אותו ל"בר-טורא" - שתרגומו הוא בן ההר בארמית. עם צאצאיו נמנים רבי מאיר צבי ברגמן ראש ישיבת רשב"י בבני ברק, הרב שלמה זלמן מן-ההר רבה של שכונת בית וגן הירושלמית, והסופר, המתרגם והמשורר אברהם בר-טורא.

ספריו[edit]

  • "שערי אביב" בענייני הלכה ופסק. יצא לאור על ידי הרב מאיר צבי ברגמן, בני ברק תשכ"ט.
  • "בהר יראה", חידושי תורה לש"ס, הלכות התלויות בארץ, שאלות ותשובות, - בעריכת הרב שלמה זלמן מן ההר, ירושלים תשל"ה.

לקריאה נוספת[edit]

  • רבי אליעזר ברגמן, ישאו הרים שלום, מכתבים ששלח לבני משפחתו בעת שהותו בארצות הגולה לטובת קופת כולל הו"ד. יצא לאור על ידי אברהם בר טורא בירושלים.
  • אברהם בר טורא, בלב קשוב: תולדות אליעזר ברגמן איש ירושלים תקנ"ט-תרי"ב (1852-1799), הוצאה עצמית, ירושלים תשמ"ג.
  • מדמויות ירושלים, יעקב גליס, הוצאת "ירושלים" תשכ"ב
  • ההר הטוב הזה, פועה שטיינר
  • י' ברנאי, "עזרתו של ר' אליעזר ברגמן למערבים בירושלים", בתוך: ח"ז הירשברג בהשתתפות י' קניאל (עורכים), ותיקין, מחקרים בתולדות היישוב, רמת-גן תשל"ה, עמ' 125-117 ; הנ"ל, תשל"ג, עמ' 135-132.
  • א' אלמליח, הראשונים לציון, תולדותיהם ופעולתם, ירושלים תש"ל, עמ' 202-198.
  • ש' הלוי, "עדות לישראל", ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' 274-265.

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. הגאוגרפיה במשנה.
  2. ידידו של הרב ברגמן, ‏הרב יהוסף שוורץ בספרו "תבואות הארץ" חולק על הנחה זו.
  3. "עגונות" ו"עידו ועינם": מקורות-מבנים-משמעויות, מאת פרופ' הלל ויס, האוניברסיטה הפתוחה, ת"א 1979
  4. מתוך שיעורו של הרב חיים שטיינר באתר ישיבת בית אל‏.
  5. ‏נחמה אריאל - "טללי אורות" ח', תשנ"ח-תשנ"ט באתר דעת‏.