הרב יעקב משה חרל"פ: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב יעקב משה חרל"פ''' היה [[רב]], [[פוסק]], [[קבלה|מקובל]], הוגה דעות וראש ישיבה ב [[ירושלים]]. מתלמידיו המובהקים והקרובים של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. | |||
== תולדות חייו == | |||
נולד בכ"ט ב[[שבט]] תרמ"ב בירושלים לרבי זבולון, חבר בבית הדין של ה[[מהרי"ל דיסקין]]. | |||
בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים" ובישיבתה ואצל אביו הרב זבולון שהיה באותה עת אב"ד, ומתלמידיו המקורבים של הרב המקובל [[רבי יהושע צבי מיכל שפירא]], "שסמך עליו את ידיו" ואליו העביר את כל כתביו. בהיותו בן שש עשרה התחתן עם בת אחיו של רבי דוד מקרלין. למד מעט גם בישיבת "תורת חיים" שב[[העיר העתיקה|ירושלים העתיקה]]. | |||
===התקשרותו לרב קוק=== | |||
בשנת תרס"ד, הגיע ארצה [[הרב קוק]] מליטא, וכיהן כרבן של [[יפו]] והמושבות. באותה שנה, שהה הרב חרל"פ ביפו בחג ה[[שבועות]], על פי צו רופאו לרחוץ בים. הוא התפלל ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] של הרב קוק, וכאשר הרב קוק החל באמירת פיוט ה[[אקדמות]], הרגיש הרב חרל"פ את קדושתו של הרב קוק נפשו נקשרה בנפשו, כפי שמתאר זאת הרב חרל"פ: {{ציטוטון|הימים לפני חג שבועות תרס"ד ירדתי ליפו כמצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בשבועות שחל ביום השישי, התפללתי בבית הכנסת "שערי תורה", בן כ"א שנים הייתי אז, והנה שמעתי כיצד הרב אומר "אקדמות" לפני הקהל ברטט ובבכיה, ונזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם... הרגשתי שכולי אחוז שלהבת-יה, כל גשמיותי מתנדפת והולכת ונשמתי שהתקשרה בנשמת הרב מתנשאת ברום עולמות עליונים| אפרים צורף, חיי הרב קוק, ירושלים תש"ז, עמ' 119}} | |||
== | לאחר התפילה הציג [[הרב צבי פסח פרנק]] את הרב חרל"פ לפני הרב קוק, ושיבחו רבות. הרב קוק הזמין את הרב חרל"פ לביתו, ושוחח איתו שם בענייני הלכה ואגדה. הוא הראה לו אותות אהבה ורעות, והתעניין במחלתו, ומאז לא פסק הקשר ביניהם, עד לפטירתו של הרב קוק. | ||
התקשרותו של הרב חרל"פ, שנחשב לפאר למדני וצדיקי ירושלים, אל הרב קוק, עשתה רושם גדול על תלמידי החכמים בירושלים, ורבים מתוכם התקרבו לרב קוק אף הם גם הם בזכות התקשרות זו. | |||
===התמנותו כרב=== | |||
בשנת תרס"ט עם הקמת שכונת "[[שערי חסד]]" בירושלים, התמנה לכהן כרבה, ולאחר הקמת שכונת "רחביה" עבר לכהן גם כרבה. היה זה חידוש גדול שתלמיד חכם כה צעיר יתמנה לרב בירושלים (בן 29), והיה זה מההערכה הרבה שרבני ירושלים העריכוהו. | |||
בשנת תרע"ד, יצא הרב חרל"פ יצא עם הרב קוק ורבנים נוספים (ביניהם [[הרב יוסף חיים זוננפלד]]) ל[[מסע המושבות]], בו עברו בין המושבות והקבוצות בגליל למען חיזוק הדת והתחברות לעם ישראל, מסע שהשפיע הרבה על הרב קוק וכן על החלוצים. כמו כן יצא עם הרב קוק והרב שלמה אהרונסון, רבה של [[תל אביב]] למסע נוסף בשנת תרפ"ג. | |||
===במרכז הרב=== | |||
לאחר שהרב קוק התמנה לרבה של ירושלים וארץ ישראל, הוקמה עלע ידי הרב קוק בעזרת ותלמידיו, ביניהם הרב חרל"פ, [[ישיבת מרכז הרב]], בה שימש כר"מ בכיר. ולאחר פטירת הרב קוק, החליפו בראשות הישיבה. כמו כן שימש כראש ישיבת "בית זבול". | |||
בעודו ראש ישיבת "[[מרכז הרב]]" היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות גור|גור]], [[רבי ישראל אלטר]] בעל ה"בית ישראל" נוהג להגיע כל יום שישי לביתו של הרב חרל"פ ולהסתגר שעות שלמות בלימוד סתרי תורה. האדמו"ר החשיבו והעריכו מאד, עד שלאחר פטירת אביו, [[רבי אברהם מרדכי אלטר]], בעל ה"אמרי אמת", בעודו מתלבט עם לקבל על עצמו את האדמו"רות, שלח לו הרב חרל"פ פתק, בו רמז לו שעליו לקבל את האדמו"רות. | |||
נפטר בז' ב[[כסלו]] תשי"ב, ונטמן בבית העלמין בסנהדריה. | |||
==תורתו והשקפתו== | |||
===ארץ ישראל=== | |||
הרב חרל"פ סבר כי בדור הזה הנקודה המרכזית היא [[ארץ ישראל]]: {{ציטוט|תוכן="בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הם שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה שבאה דרך הצינור הלזה... '''ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל''' וממנה נובע הכל ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על הנקודה הזאת".|מקור=מי מרום-מעייני הישועה עמוד קצ"ו}} | |||
===[[עם ישראל]]=== | |||
הרב חרל"פ סבר כי כל איש מישראל, גם אם חטא, הרי הוא קשור בנשמתו הפנימית אל הטוב. אדם מישראל תמיד זכאי הוא. הוא מדגיש הרבה את קדושת האדם מישראל, ובמיוחד כלל ישראל. לדעתו, קיימת קדושה עצמית בכל אדם מישראל שלא יכולה להתבטל. ולכן, אין ללמד חובה על עם ישראל כי למרות ה[[קליפה]] הרעה הנראית בחוץ, הרי הפנימיות היא קדושה. {{ציטוט|תוכן="בכלל הציפיה לישועה, להכיר ולהאמין שראויים ישראל להיגאל בכל שעה ושעה, שאף אם רבים הם הליקויים מצד החוץ, טהורים ונקיים הם מצד הפנים. לכן יש להעמיק בקדושתם של ישראל ועומק זכותם שהם ראויים לגאולה. קדושתם של ישראל מצד הכלל שלהם לא נפגמה מעולם. כנסת ישראל, במובן האמיתי של מושג כלל ישראל, מעולם לא חטא ומעולם לא נפגם במאומה" }} | |||
על הנשמות של דור "עקבתא דמשיחא" כתב ש"נשמתם גדולה מאוד" ודווקא משום כך "העביות והגסות חופפים עליהם" משום ש"הצללים הולכים בעקבות האורות". | |||
הוא ראה בכך שישראל, אף המנותקים מתורה, שבים לארצם, גילוי של הטבע הישראלי ששואף לחירות ועצמאות: | |||
{{ציטוט|תוכן="מכאן אנו עומדם על סוד התגברות התנועה לשיבת ישראל לארצו בזמן האחרון, שאם אמנם ישנם פגמים ופרצות שונות בדעות ובמעשים- הרי ישנה בזה עצמו ראיה גדולה על ערך הטבע הבריא של ישראל, שמצד הטבע שלהם אינם מסוגליפ בשום אופן לשבת בגלות ולהיות עבדים לעמים זולתם"| מקור=מעייני הישוענ עמ' פח}}. | |||
כמו כן, בהפרחת השממה בארץ, ראה זכות מספיקה לגאולה, אף ללא שמירת מצוות: {{ציטוט| תוכן="אם רק תמצא בהם זכות זו לבד, שהם שבים אל הרץ להחיות את שממותיה ולבנות את הריסותיה ודוגלים בשמה- בשביל זה לבד יחוס וירחם עליהם הקב"ה לגאלם ולהשיבם אליו ואל תורתו- "והארץ אזכור"| מקור= שם עא}} | |||
===הקמת המדינה=== | |||
במכתב שכתב לחתנו ולבתו, ארבעה ימים לפני הקמת [[מדינת ישראל]], כותב כי "ודאי שהננו עומדים כעת לגילויי דברים גדולים, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות....אף עם כל זה לא כל כך מהר יתגשמו הדברים והרבה ימים עוד עלינו לעבור... כי צריכים עוד לשבור את קליפת ישמעאל... אבל אתחלתא היא, והתקוה כי יעקה ה' רוחו ויכירו כי הכל מפעלות תמים דעים ברוך הוא, ומי יתן והיה כי לכל הפחות כל אלו המתימרים באמונה טהורה יודו יאמרו כי פקד ה' את עמו, ואל יזלזלו בהנפלאות האלה, וזבה ימשיכו את שפע אורות הגאולה...}} | |||
כמו כן כתב {{ציטוט|תוכן="הגיעה העת ובאה השעה הגדולה אשר עיני כל בית ישראל מצפים ומייחלים לעמוד בקרן אור אורם... אש עצור בעצמותי ולבבי בוער ולא אכול לעצור במילים ולהגיד נכוחות נגד כל המתאמצים בכל לבבם להשיג לישראל את תקומת מדינתם... ואמנם הדבר ברו כשמש בצהרים שחורבן שלישי לא יהיה עוד, ומדינת ישראל שקמה לתחיה בל תמוט לעולם ועד| מקור= מעייני הישועה רכז}} | |||
==="תכנית החלוקה" של האו"ם=== | |||
סיפר הרב [[צבי יהודה קוק]] בדרשתו ל[[יום העצמאות]] תשכ"ז המוכרת כ"מזמור י"ט למדינת ישראל", על היום בו הוחלט באו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות- ערבית ויהודית (החלטה הידועה בכינוי "החלטת כ"ט בנובמבר"): {{ציטוט|תוכן=לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי-עשר - "ואת ארצי חילקו"! למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל - היה לו צורך לבוא וכלום ייתכן שלא היה בא?! התייחדנו אז שנינו, רגעים אחדים, באותו חדר קטן ומקודש שב"בית הרב" - ולאן יבוא אז אם לא לשם?! מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: "מאת ד' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו".|מקור=לנתיבות ישראל ג' עמ' ע"ח}} | |||
== מתלמידיו == | == מתלמידיו == | ||
*[[הרב משה צבי נריה]] - ראש [[ישיבת כפר הרא"ה]] ו"אבי דור הכיפות הסרוגות". | |||
[[הרב משה צבי נריה]] -"אבי הכיפות הסרוגות". | *[[הרב יהודה עמיטל]] – ראש ישיבת "[[הר עציון]]". | ||
[[הרב יהודה עמיטל]] – ראש ישיבת "[[הר עציון]]". | *[[הרב יוסף לייב זוסמן]]- מצדיקי ומקובלי ירושלים. | ||
[[הרב יוסף לייב זוסמן]] | *[[הרב ישעיהו משורר]] –אב"ד [[פתח תקווה]], וחבר בית הדין הגדול בירושלים. | ||
[[הרב ישעיהו משורר]] –אב"ד [[פתח תקווה]], וחבר בית הדין הגדול בירושלים. | *נכדו, [[הרב ניסן מאיר פייבל זק"ש]] – רבה של שכונת [[שערי חסד]] [[ורחביה]]. | ||
נכדו, [[הרב ניסן מאיר פייבל זק"ש]] – רבה של שכונת [[שערי חסד]] [[ורחביה]]. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
* '''טובים מאורות''' - להגנת ספר "[[אורות]]" של הרב קוק מפני המתנגדים והמלעיזים. | |||
* '''טובים מאורות''' - | |||
* '''מי מרום''' - סדרת ספרים במחשבה | * '''מי מרום''' - סדרת ספרים במחשבה | ||
**'''באור על [[שמונה פרקים]] לרמב"ם''' | |||
**'''אבות'''- פירוש על מסכת [[אבות]] | |||
**'''לחם אבירים''' - "פרקים ברוממות [[ישראל]]...ופתיחת שערים לשערי הקדש של רזי עליון". | |||
**'''כרך על [[שלוש רגלים]]''' | |||
**'''הגדה של פסח''' - פירוש על [[הגדה של פסח]] | |||
**'''בינת המקראות''' - הערות קצרות על התורה לפי סדר [[פרשת שבוע|פרשות השבוע]] ו[[מגילת אסתר]]. | |||
**'''מעייני הישועה''' | |||
**'''אורי וישעי''' - על [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]] | |||
**'''[[תהלים]] ו[[משלי]]''' | |||
**'''על ה[[תפילה]]''' | |||
*'''כרך על [[חנוכה]] ו[[פורים]]''' | |||
**'''חמישה כרכים של שיחות ל[[פרשת השבוע]] שנאמרו בשעת [[רעוא דרעווין]] ב[[סעודה שלישית]] ב[[שבת]] לפני ה[[שקיעה]]''' | |||
* '''בית זבול''' - [[שו"ת]] וחידושים ל[[תלמוד בבלי]] (ששה חלקים). | * '''בית זבול''' - [[שו"ת]] וחידושים ל[[תלמוד בבלי]] (ששה חלקים). | ||
* '''הד הרים''' - אגרות בין הרב חרל"פ לרב קוק ולבנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] | * '''הד הרים''' - אגרות בין הרב חרל"פ לרב קוק ולבנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] | ||
| שורה 58: | שורה 71: | ||
== קישורים חיצוניים== | == קישורים חיצוניים== | ||
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6227 | *[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6227| "העילוי הפרוש מירושלים שדבק בדרך האורות" מאת הרב אליעזר מלמד, "רביבים" בעיתון בשבע]. | ||
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6244 | [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6244| "הרב חרל"פ ורבו הגדול"- כתבת המשך של הרב אליעזר מלמד בעיתון בשבע]. | ||
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=792 | [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=792| שיעורים לדמותו באתר ישיבת בית אל]. | ||
http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=56 | [http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=56| על הרב חרל"פ באתר ישיבת מרכז הרב]. | ||
{מיון רגיל:חרל"פ יעקב משה}} | {מיון רגיל:חרל"פ יעקב משה}} | ||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|חל"פ יעקב]] | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|חל"פ יעקב]] | ||
גרסה מ־11:35, 2 ביוני 2011
|
|
הרב יעקב משה חרל"פ היה רב, פוסק, מקובל, הוגה דעות וראש ישיבה ב ירושלים. מתלמידיו המובהקים והקרובים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
תולדות חייו
נולד בכ"ט בשבט תרמ"ב בירושלים לרבי זבולון, חבר בבית הדין של המהרי"ל דיסקין. בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים" ובישיבתה ואצל אביו הרב זבולון שהיה באותה עת אב"ד, ומתלמידיו המקורבים של הרב המקובל רבי יהושע צבי מיכל שפירא, "שסמך עליו את ידיו" ואליו העביר את כל כתביו. בהיותו בן שש עשרה התחתן עם בת אחיו של רבי דוד מקרלין. למד מעט גם בישיבת "תורת חיים" שבירושלים העתיקה.
התקשרותו לרב קוק
בשנת תרס"ד, הגיע ארצה הרב קוק מליטא, וכיהן כרבן של יפו והמושבות. באותה שנה, שהה הרב חרל"פ ביפו בחג השבועות, על פי צו רופאו לרחוץ בים. הוא התפלל בבית הכנסת של הרב קוק, וכאשר הרב קוק החל באמירת פיוט האקדמות, הרגיש הרב חרל"פ את קדושתו של הרב קוק נפשו נקשרה בנפשו, כפי שמתאר זאת הרב חרל"פ: "הימים לפני חג שבועות תרס"ד ירדתי ליפו כמצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בשבועות שחל ביום השישי, התפללתי בבית הכנסת "שערי תורה", בן כ"א שנים הייתי אז, והנה שמעתי כיצד הרב אומר "אקדמות" לפני הקהל ברטט ובבכיה, ונזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם... הרגשתי שכולי אחוז שלהבת-יה, כל גשמיותי מתנדפת והולכת ונשמתי שהתקשרה בנשמת הרב מתנשאת ברום עולמות עליונים" ( אפרים צורף, חיי הרב קוק, ירושלים תש"ז, עמ' 119)
לאחר התפילה הציג הרב צבי פסח פרנק את הרב חרל"פ לפני הרב קוק, ושיבחו רבות. הרב קוק הזמין את הרב חרל"פ לביתו, ושוחח איתו שם בענייני הלכה ואגדה. הוא הראה לו אותות אהבה ורעות, והתעניין במחלתו, ומאז לא פסק הקשר ביניהם, עד לפטירתו של הרב קוק. התקשרותו של הרב חרל"פ, שנחשב לפאר למדני וצדיקי ירושלים, אל הרב קוק, עשתה רושם גדול על תלמידי החכמים בירושלים, ורבים מתוכם התקרבו לרב קוק אף הם גם הם בזכות התקשרות זו.
התמנותו כרב
בשנת תרס"ט עם הקמת שכונת "שערי חסד" בירושלים, התמנה לכהן כרבה, ולאחר הקמת שכונת "רחביה" עבר לכהן גם כרבה. היה זה חידוש גדול שתלמיד חכם כה צעיר יתמנה לרב בירושלים (בן 29), והיה זה מההערכה הרבה שרבני ירושלים העריכוהו.
בשנת תרע"ד, יצא הרב חרל"פ יצא עם הרב קוק ורבנים נוספים (ביניהם הרב יוסף חיים זוננפלד) למסע המושבות, בו עברו בין המושבות והקבוצות בגליל למען חיזוק הדת והתחברות לעם ישראל, מסע שהשפיע הרבה על הרב קוק וכן על החלוצים. כמו כן יצא עם הרב קוק והרב שלמה אהרונסון, רבה של תל אביב למסע נוסף בשנת תרפ"ג.
במרכז הרב
לאחר שהרב קוק התמנה לרבה של ירושלים וארץ ישראל, הוקמה עלע ידי הרב קוק בעזרת ותלמידיו, ביניהם הרב חרל"פ, ישיבת מרכז הרב, בה שימש כר"מ בכיר. ולאחר פטירת הרב קוק, החליפו בראשות הישיבה. כמו כן שימש כראש ישיבת "בית זבול".
בעודו ראש ישיבת "מרכז הרב" היה האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלטר בעל ה"בית ישראל" נוהג להגיע כל יום שישי לביתו של הרב חרל"פ ולהסתגר שעות שלמות בלימוד סתרי תורה. האדמו"ר החשיבו והעריכו מאד, עד שלאחר פטירת אביו, רבי אברהם מרדכי אלטר, בעל ה"אמרי אמת", בעודו מתלבט עם לקבל על עצמו את האדמו"רות, שלח לו הרב חרל"פ פתק, בו רמז לו שעליו לקבל את האדמו"רות.
נפטר בז' בכסלו תשי"ב, ונטמן בבית העלמין בסנהדריה.
תורתו והשקפתו
ארץ ישראל
הרב חרל"פ סבר כי בדור הזה הנקודה המרכזית היא ארץ ישראל:
| "בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הם שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה שבאה דרך הצינור הלזה... ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על הנקודה הזאת". | ||
| – מי מרום-מעייני הישועה עמוד קצ"ו | ||
עם ישראל
הרב חרל"פ סבר כי כל איש מישראל, גם אם חטא, הרי הוא קשור בנשמתו הפנימית אל הטוב. אדם מישראל תמיד זכאי הוא. הוא מדגיש הרבה את קדושת האדם מישראל, ובמיוחד כלל ישראל. לדעתו, קיימת קדושה עצמית בכל אדם מישראל שלא יכולה להתבטל. ולכן, אין ללמד חובה על עם ישראל כי למרות הקליפה הרעה הנראית בחוץ, הרי הפנימיות היא קדושה.
| "בכלל הציפיה לישועה, להכיר ולהאמין שראויים ישראל להיגאל בכל שעה ושעה, שאף אם רבים הם הליקויים מצד החוץ, טהורים ונקיים הם מצד הפנים. לכן יש להעמיק בקדושתם של ישראל ועומק זכותם שהם ראויים לגאולה. קדושתם של ישראל מצד הכלל שלהם לא נפגמה מעולם. כנסת ישראל, במובן האמיתי של מושג כלל ישראל, מעולם לא חטא ומעולם לא נפגם במאומה" | ||
על הנשמות של דור "עקבתא דמשיחא" כתב ש"נשמתם גדולה מאוד" ודווקא משום כך "העביות והגסות חופפים עליהם" משום ש"הצללים הולכים בעקבות האורות".
הוא ראה בכך שישראל, אף המנותקים מתורה, שבים לארצם, גילוי של הטבע הישראלי ששואף לחירות ועצמאות:
| "מכאן אנו עומדם על סוד התגברות התנועה לשיבת ישראל לארצו בזמן האחרון, שאם אמנם ישנם פגמים ופרצות שונות בדעות ובמעשים- הרי ישנה בזה עצמו ראיה גדולה על ערך הטבע הבריא של ישראל, שמצד הטבע שלהם אינם מסוגליפ בשום אופן לשבת בגלות ולהיות עבדים לעמים זולתם" | ||
| – מעייני הישוענ עמ' פח | ||
.
כמו כן, בהפרחת השממה בארץ, ראה זכות מספיקה לגאולה, אף ללא שמירת מצוות:
| "אם רק תמצא בהם זכות זו לבד, שהם שבים אל הרץ להחיות את שממותיה ולבנות את הריסותיה ודוגלים בשמה- בשביל זה לבד יחוס וירחם עליהם הקב"ה לגאלם ולהשיבם אליו ואל תורתו- "והארץ אזכור" | ||
| – שם עא | ||
הקמת המדינה
במכתב שכתב לחתנו ולבתו, ארבעה ימים לפני הקמת מדינת ישראל, כותב כי "ודאי שהננו עומדים כעת לגילויי דברים גדולים, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות....אף עם כל זה לא כל כך מהר יתגשמו הדברים והרבה ימים עוד עלינו לעבור... כי צריכים עוד לשבור את קליפת ישמעאל... אבל אתחלתא היא, והתקוה כי יעקה ה' רוחו ויכירו כי הכל מפעלות תמים דעים ברוך הוא, ומי יתן והיה כי לכל הפחות כל אלו המתימרים באמונה טהורה יודו יאמרו כי פקד ה' את עמו, ואל יזלזלו בהנפלאות האלה, וזבה ימשיכו את שפע אורות הגאולה...}}
כמו כן כתב
| "הגיעה העת ובאה השעה הגדולה אשר עיני כל בית ישראל מצפים ומייחלים לעמוד בקרן אור אורם... אש עצור בעצמותי ולבבי בוער ולא אכול לעצור במילים ולהגיד נכוחות נגד כל המתאמצים בכל לבבם להשיג לישראל את תקומת מדינתם... ואמנם הדבר ברו כשמש בצהרים שחורבן שלישי לא יהיה עוד, ומדינת ישראל שקמה לתחיה בל תמוט לעולם ועד | ||
| – מעייני הישועה רכז | ||
"תכנית החלוקה" של האו"ם
סיפר הרב צבי יהודה קוק בדרשתו ליום העצמאות תשכ"ז המוכרת כ"מזמור י"ט למדינת ישראל", על היום בו הוחלט באו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות- ערבית ויהודית (החלטה הידועה בכינוי "החלטת כ"ט בנובמבר"):
| לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי-עשר - "ואת ארצי חילקו"! למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל - היה לו צורך לבוא וכלום ייתכן שלא היה בא?! התייחדנו אז שנינו, רגעים אחדים, באותו חדר קטן ומקודש שב"בית הרב" - ולאן יבוא אז אם לא לשם?! מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: "מאת ד' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו". | ||
| – לנתיבות ישראל ג' עמ' ע"ח | ||
מתלמידיו
- הרב משה צבי נריה - ראש ישיבת כפר הרא"ה ו"אבי דור הכיפות הסרוגות".
- הרב יהודה עמיטל – ראש ישיבת "הר עציון".
- הרב יוסף לייב זוסמן- מצדיקי ומקובלי ירושלים.
- הרב ישעיהו משורר –אב"ד פתח תקווה, וחבר בית הדין הגדול בירושלים.
- נכדו, הרב ניסן מאיר פייבל זק"ש – רבה של שכונת שערי חסד ורחביה.
ספריו
- טובים מאורות - להגנת ספר "אורות" של הרב קוק מפני המתנגדים והמלעיזים.
- מי מרום - סדרת ספרים במחשבה
- באור על שמונה פרקים לרמב"ם
- אבות- פירוש על מסכת אבות
- לחם אבירים - "פרקים ברוממות ישראל...ופתיחת שערים לשערי הקדש של רזי עליון".
- כרך על שלוש רגלים
- הגדה של פסח - פירוש על הגדה של פסח
- בינת המקראות - הערות קצרות על התורה לפי סדר פרשות השבוע ומגילת אסתר.
- מעייני הישועה
- אורי וישעי - על ראש השנה ויום כיפור
- תהלים ומשלי
- על התפילה
- כרך על חנוכה ופורים
- חמישה כרכים של שיחות לפרשת השבוע שנאמרו בשעת רעוא דרעווין בסעודה שלישית בשבת לפני השקיעה
- בית זבול - שו"ת וחידושים לתלמוד בבלי (ששה חלקים).
- הד הרים - אגרות בין הרב חרל"פ לרב קוק ולבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק
- צבי לצדיק - על רבו הרב צבי מיכל שפירא
| הקודם: הרב אברהם אהרן בורשטיין |
ראשי ישיבת מרכז הרב | הבא: הרב צבי יהודה הכהן קוק |
לקריאה נוספת
- גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט.
- הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת הר ברכה תש"ע.
- הרב שאול ישראלי, דבר לדור, בהוצאת ארז ירושלים תשס"ה.
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 238.
קישורים חיצוניים
"הרב חרל"פ ורבו הגדול"- כתבת המשך של הרב אליעזר מלמד בעיתון בשבע. שיעורים לדמותו באתר ישיבת בית אל. על הרב חרל"פ באתר ישיבת מרכז הרב. {מיון רגיל:חרל"פ יעקב משה}}