רבי יוסף יצחק שניאורסון

From ויקישיבה
(Redirected from הריי"צ)
Jump to navigation Jump to search
רב יוסף יצחק שניאורסון- אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש

רבי יוסף יצחק שניאורסון- (האדמו"ר הריי"צ) הוא האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.

תולדות חייו[edit]

תחילת דרכו[edit]

נולד בי"ב בתמוז תר"מ לרבי שלום דוב בער שניאורסון (האדמו"ר הרש"ב) ושטערנא שרה, לאחר כחמש שנות עקרות.

בילדותו למד אצל ר' שמואל בצלאל שעפטיל. בגיל אחת עשרה, הורה לו אביו שיתחיל להניח תפילין של רש"י עם ברכה. בהוראת אביו, נעשתה פעולה זו מבלי שידעו על כך אנשים ולאחר שהיה מניח את התפילין היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. שישמ כמזכירו של אביו בענייני עסקנות ציבורית.

יום שישי, י"ג באלול תרנ"ז, בהיותו בגיל 17, התחתן בלובאוויטש עם נחמה דינה. לאחר החתונה התגורר בחדר שנבנה סמוך לדירת הוריו.

מיד לאחר ימי ה"שבע ברכות", במהלכם הודיע אביו על פתיחת ישיבת תומכי תמימים בלובאוויטש, מונה למנהלה בפועל. בשנת תרס"ב הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד והוא נאסר. בכ"ג באייר, לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות, שוחרר. בשנת תרס"ו נאסר בשנית, בתור ערבון עבור צעירים יהודים שהכו שוטרים רוסים. בשנת תרע"ג היה חבר בוועדת הרבנים שסייעו בהגנה משפטית למנחם בייליס, בפרשיית עלילת הדם.

כהונתו כאדמו"ר[edit]

בב' בניסן תר"פ, נפטר אביו הרש"ב, ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, למלא מקומו בהנהגת חסידות חב"ד ובראשות ישיבת תומכי תמימים. בעקבות כך, הוא התמנה להיות ממשיכו של אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים חדרים ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו, ובו ציווהו כי יחזק את לימוד החסידות ותורת חב"ד בקרב חסידי חב"ד.

בשנת האבילות נהג כפי שנהג אביו אחר הסתקלות סבו, רבי שמואל שניאורסון: הסתגר בחדר היחידות של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם חלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו.

אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם בברית המועצות והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. הוא חיזק את החסידים, שהיו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. בחודש תמוז תר"פ נלקח לראשונה לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי.

נאסר פעמים רבות על הפצת תורה וסיוע ליהודים, ופעמים רבות עמד במסירות נפש כנגד הקומוניסטים. אחד הסיפורים הידועים ארע בקיץ תר"פ, כשהיה עדיין באבל על אביו. הוא נאסר מיד לאחר תפילת שחרית, וכשהובא לפני החוקר, הובהר לו שהובא לפני הועדה לביקורת היהדות, וכי עליו לענות על כמה משאלותיהם. על כך אמר להם: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהעקרונות שלי, ועוד לא נולד האדם או אפילו השד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו". אחד החוקאים הניף את אקדחו ואמר: "'צעצוע' זה מסיר עקרונות והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו ריי"צ: "צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו אל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם". לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב כי הוא מקיים מצוות מתוך ידיעה ברורה ומוחלטת. החוקרים ביקשו ממנו שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהוא עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה’, הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.

בתחילת שנת תרפ"ד, עזב את רוסטוב ועבר ללנינגרד, על מנת שלא ייאסר בעקבות פעולותיו להחזקת הדת.

בשנת תרפ"ז פרצו אנשי הק.ג.ב. (המשטרה הסובייטית החשאית) לביתו בחצות לילה ולקחו אותו למאסר. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי (שחלק פעיל נטל בו הרב קוק ששלח מברק לג'וינט ובו דרישה לפעול לשחרורו) הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים עבודת פרך באי סלובקי. לאחר השתדלות של נציגת הצלב האדום ברוסיה, הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. בג' בתמוז שוחרר מהמאסר ונסע לקסטרמה. בי"ב בתמוז, לאחר השתדלתו של נציגת הצלב האדום הרוסי, שוחרר לגמרי.

המברק ששלח הרב קוק לג'וינט בארה"ב בדרישה לפעול למען שחרור הרבי

שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום לאסרו שוב, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אישור יציאה ללטביה ובשנת תרפ"ח יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה. לאחר זמן מה ייסד את ישיבת תומכי תמימים בגוסטינא.

בשנת תרפ"ט ביקר בארץ ישראל לצורך השתטחות על קברי צדיקים, ובין השאר קיבל אישור מיוחד להיכנס למערת המכפלה, למרות שבתקופה הזו יהודים לא הורשו להיכנס אליה.

באותה שנה ביקר בארצות הברית. ביקור זה מכונה "ביקור תר"צ" (מפני שנגמר בשנת תר"צ), ובמהלכו, חיזק הרבי הריי"צ את יהדות ארצות הברית, וחסידי חב"ד בפרט.

בשנת תרצ"ג עבר מריגה לוורשה (פולין) ובשנת תרצ"ה, בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר לעיירה אטוואצק. בפולין החל לעסוק בעסקנות ציבורית לטובת היהדות ובעיקר למען יהודי רוסיה. הוא גייס עבורם כסף ובמיוחד עבור קמחא דפסחא. הוא פעל יחד עם עשרות רבנים ואישי ציבור, ביניהם: הרב אליעזר סילבר, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, הרב ד"ר מאיר היילדסמר, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יוסף חיים זוננפלד, השופט גד פרומקין, מר סם קרמר ועוד. הוא גייס כספים, קרא לתעניות עבור יהדות רוסיה ועוד.

בשואה[edit]

בשנת תרצ"ט, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, הוא עזב את אטוואצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב יחיאל צבי גוראריה. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו אותו והוציאוהו להורג. באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריחו מפולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו. למרות המצב המסוכן ביקש שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. בטבת ת"ש הוברח מפולין, יחד בני משפחתו ועוד עשרים איש, דרך ברלין לריגה. ביום כ"ד באדר א' הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם בירת שבדיה. בהמשך נמלט לארצות הברית.

תקופת ארה"ב[edit]

בארה"ב נערכה לו קבלת פנים גדולה שכללה נציגי קהילות יהודיות, חסידי חב"ד ואישי ציבור. בארה"ב ייסד את ישיבת תמוכי תמימים. בשנת ת"ש נרכש בנין "770 איסטרן פארקווי" המפורסם‏ בשכונת קראון הייטס, שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת, והפך מאוחר יותר לסמל חב"ד ולמרכז חב"ד העולמי.

בתמוז תש"א הקים את "אגודת חסידי חב"ד" במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים". בארה"ב עסק בהקמת ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית, אירופה וארץ ישראל. במקביל ייסד את היישוב כפר חב"ד ואת שיכון חב"ד בלוד. כמו כן עזר לחסידי חב"ד ששרדו את השואה להגיע למקומות מגורים קבועים בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות.

נפטר בי' בשבט תש"י, בשבת פרשת בא, ונטמן בבית העלמין 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו "אוהל".

חתנו, רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש (בנו של הרב לוי יצחק שניאורסון), המשיך אותו בהנהגת חסידי חב"ד.

ספריו[edit]

  • ספר המאמרים.
  • ספר השיחות.
  • ספר הזכרונות.
  • אגרות קודש (יש להבדיל בין אגר"ק שלו לאגר"ק של שאר אדמו"רי חב"ד).
  • קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה
  • דברי ימי החוזרים.
  • התייסדות אגודת ישראל.
  • ליקוטי דיבורים.
  • קונטרס כללי החינוך וההדרכה.
  • קונטרס תורת החסידות - ביאור קצר וברור על מהות חכמת תורת החסידות והכרח התפילה, מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת תש"ו.
  • קונטרס לימוד החסידות- אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד תורת החסידות. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי לקונטרס תורת החסידות.
  • קובץ מכתבים על אמירת תהילים- בעניין מעלת אמירת תהילים. נדפס כהוספה לתהלים "אהל יוסף יצחק".
הקודם:
רבי שלום דוב בער שניאורסון
אדמו"רי חב"ד הבא:
רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש