הרמב"ם והקבלה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: הערך בנוי כרשימת דעות ומקורות, ולא מבאר את שורש העניין: ההבדלים בין תפיסת הרמב"ם לבין תפיסת הזוהר וחכמי הקבלה, העובדה שהזוהר נתגלה דור וחצי אחרי פטירת הרמב"ם, דרכי ההתמודדות עם הקשיים השונים, ערבוב בין הקבלה לזוהר. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ציור המיוחס לרמב"ם

אחת השאלות החשובות אודות חייו של הרמב"ם ותורתו היא השאלה אודות יחסו לספר הזוהר בפרט ולתורת הקבלה. לדעת רבנים חוקרים אין כאן שאלה, כיוון שספר הזוהר נכתב על ידי משה די לאון (וחבורתו) לאחר הרמב"ם, והוא העתיק מכתבי הרמב"ם.

הסוברים שהרמב"ם ידע קבלה והשתמש בה[עריכה]

רבים מגדולי ישראל סוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה והשתמש בה בכתביו. הם מראים כי ישנם מקומות בהם הרמב"ם הסתמך על הקבלה (ראה להלן). ביניהם: מהר"ם אלשקר[1], הרב מאיר שפירא מלובלין[2], רבי חיים פלאג'י[3] ובנו רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י[4], רבי צדוק הכהן מלובלין[5] הרב חיים דוד הלוי[6], רבי יצחק אייזיק סאפרין- האדמו"ר מקומרנא[7], נכדו רבי משה טויב מקאלוב[8], רבי חנוך העניך טייטלבוים אב"ד סאסוב[9], רבי גרשון חנוך ליינר מראדזין[10], הרב עובדיה הדאיה[11], הרב ראובן מרגליות[12], הרב בן ציון ישראלי[13], רבי אלעזר הורוויץ[14] ועוד.

ראיות לדבריהם[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

  • ניסוח של הלכות שונות ובמיוחד הראשונות והיסודיות של ספר היד לרמב"ם הל' יסודי התורה נראות ממש כהעתק בתרגום מהזהר, עם שינוים קלים, שעמד עליהם להסבירם הרבי מליובאוויטש, בלקוטי שיחות.
  • הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים הראשונים, כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" (רמב"ם דעות ב ז), שהמקור לזה הוא בזוהר (חלק א כז ע"ב, ח"ג קעט ע"א, חלק ג רלד ע"ב, זהר חדש נח כא סע"א), ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" (בבלי שבת קה ע"ב). מכאן ראיה שהמקור עליו הסתמך הרמב"ם הוא ספר הזוהר.
  • הרמב"ם כותב על לחם הפנים שלא נתברר לו הטעם. שזו המצוה היחידה שהרמב"ם מרים ידיים. על פניו לפי העקרונות שהרמב"ם מבאר את שאר המצוות לא היתה לו שום בעיה להמציא כאן משהו דומה. והנה כמה מעניין שהאריז"ל בפיוטו לשבת בשחרית (זמן לחם הפנים) כותב; יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי וכו'. היינו שרק לעתיד לבא יהי' טעם לזה, הרבי מאיז'ביצא מצא כאן תימוכין להשקפתו על ידיעת הרמב"ם בנסתרות.

הסוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה אבל לא השתמש בה[עריכה]

היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. (רבי יוסף יצחק שניאורסון בשם הבעל שם טוב[15], רבי מנחם מנדל שניאורסון[16], וכן מובא בשמו של הרצי"ה קוק[17] וכן שיטת ה"מגדל עוז" להלן).

הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה[עריכה]

לעומת זאת, ישנם הטוענים כי הרמב"ם כלל לא הכיר את הקבלה ולא ראה את הזוהר. בשיטה זו החזיקו הרב אברהם יצחק הכהן קוק[18], רבי אברהם יעלין[19], רבי יוסף חיים מבגדד[20], רבי חיים ויטאל[21], הרב יוסף קאפח[22], החיד"א[23], רבי משה קוניץ[24], הרב חיים קנייבסקי[25], הרב עובדיה יוסף[26] רבי יוסף אירגאס[27], הראב"ד[28], רבי חיים חזקיהו מדיני[29], רבי שלמה הלוי אלקבץ[30], הרב פנחס זביחי[31], רבי יואל טייטלבוים[32], רבי מאיר אבן גבאי[33] ועוד.

דחיות להוכחות הסבורים שהרמב"ם השתמש בקבלה[עריכה]

חלקם נתנו כמה תירוצים לגבי אותם המקומות שהרמב"ם כותב דברים שמקורם בקבלה:

  • הרמב"ם ראה את כתבי הגאונים, שהם הכירו את הקבלה.
  • היו מדרשים ששאבו גם הם מתורתו של רשב"י כמו הזוהר, ונכתבו בהם עניינים דומים או זהים לעניינים שנכתבו בזוהר, ומדרשים אלו אבדו מאיתנו במהלך השנים, ועליהם הסתמך הרמב"ם.
  • נתגלו לו ברוח הקודש רעיונות קבליים.
  • מתוך עניינים קרובים לדברי הזוהר שמופיעים בגמרא ובמדרשים, הסיק הרמב"ם מסקנות דומות למסקנות הזוהר.
  • הרמב"ם הצליח להגיע למסקנות דומות למסקנות הזוהר בעזרת חקירות שכליות ופילוסופיות (כפי שניסח זאת הרצי"ה קוק: "יש הרבה דרכים להגיע למעלה"[34]).

הסוברים שבסוף ימיו הכיר את הקבלה[עריכה]

היו שכתבו כי הרמב"ם הכיר את הקבלה בסוף ימיו (רבי יצחק אברבנאל[35], הרב מרדכי אליהו[36], ספר הדורות[37], אחד ממפרשי הרמב"ן על התורה[38], וכן המגדל עוז דלהלן).

שיטת ה"מגדל עוז"[עריכה]

המגדל עוז[39] כותב: "אבל הוא בעצמו (הרמב"ם) ידע כי דרך האמת נעלמת ואינה נמסרת אלא מפה אל פה ובחשאי... ולדעתי שר"מ ז"ל ידע בהם בסוף ימיו, שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתנו כתוב במגילה של קלף ישן מיושן ומעושן לשון זה: אני משה ב"ר מימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ... וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים..." ובהמשך שם כותב שראה כתבים שהרמב"ם החל לכתוב בקבלה, אולם, הוא מוסיף "וכמדומה לו שטבע אלה הנסתרות להיות נעדרות מלפרסמם... ולכן לא גמרם וגנזם...".

יש שכתבו על מגילה זו כי היא מזויפת (הרב יצחק שילת,[40]). כמו כן, דחה את דברי המגדל עוז האלו גם הרב קאפח[41].

דעות סותרות מגדולי ישראל[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ישנם כמה מגדולי ישראל שבכתביהם או בכתבי תלמידיהם משמם הובאו דעות הפוכות בעניין זה.

הרצי"ה[עריכה]

בקונטרס "גדול שימושה" המביא מתורתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק (בעריכת תלמידו הרב חיים אביהוא שוורץ) מובא בשמו כי הרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא השתמש בה בכתביו מפני שהם מיועדים לכלל ישראל ולא ליחידי סגלה בלבד. לעומת זאת, בספר 'רביבים' חלק ג' ('גדולי ישראל ודמויות מופת', מאת הרב אליעזר מלמד) מובא בשם תלמידו של הרצי"ה הרב ירחמיאל ויס, שהרצי"ה ענה לו ש"יש הרבה דרכים להגיע למעלה", כלומר, שהרמב"ם עצמו לא הגיע למדרגתו הגבוהה בעזרת הקבלה, כי אם בדרכים אחרות, כיוון שהוא לא עסק בקבלה כלל.

החיד"א[עריכה]

כפי שהובא לעיל, החיד"א כתב בחלק מספריו (שו"ת יוסף אומץ ו"שם הגדולים") כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה. לעומת זאת, במקומות אחרים בכתביו(דרוש מקור), הוא כותב כי הרמב"ם הכיר את הקבלה והשתמש ברעיונותיה בכתביו.

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. בתשובתו על "ספר האמונות" של רבי שם טוב אבן שם טוב, שו"ת מהר"ם אלשקר קיז
  2. שו"ת "אור המאיר" חלק א' סי' לא
  3. חיים ומלך על הרמב"ם, הלכות דעות פרק ד הלכה ג' ובספרו "חיים ומזון" על זוהר חדש חלק א' דף רעו עמוד א.
  4. בספרו "אבות הראש" על מסכת אבות דרבי נתן, ובספרו יפה תלמוד על מסכת שבת דף קה עמוד ב'.
  5. פרי צדיק בראשית פרשת וישב
  6. שו"ת "עשה לך רב" חלק ה' סימן י"ז ועוד
  7. "נתיב התורה" שביל א', "זוהר חי" פרשת וארא אות כ"ד, בספרו "היכל הברכה" ובהערה בכתב ידו בספר שם הגדולים לחיד"א.
  8. קובץ "עץ חיים" (באבוב) חלק ו'.
  9. שו"ת מפענח נעלמים ה
  10. "ההקדמה והפתיחה" ("ההקדמה לעין יעקב").
  11. ישכיל עבדי ז יו"ד לג סעיף ב
  12. בכתב העת "סיני"(דרוש מקור), בכותרת "הרמב"ם והזוהר"
  13. חוברת "אה�ת המלך" עמ' 31.
  14. שו"ת יד אלעזר סי' לב
  15. "ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.
  16. בהערה על ספר השיחות שם; וכן ב"אגרות קודש" (ח"ב עמ' רמז אגרת רחצ ועמ' שפו אגרת שצט, וח"ג עמ' רכד-רכה אגרת תקנא הערה ג).
  17. בקונטרס 'גדול שימושה'.
  18. אורות האמונה מהדורת תשנ"ח עמ' 86- 87, וכן בשמונה קבצים קובץ ז פסקה פד. וראה לקמן שיטת בנו הרצי"ה.
  19. בספרו ארך אפים (סי' א' הערה ב' ב"ויוסף אברהם").
  20. רב פעלים א או"ח א
  21. הקדמה ל"שער הגלגולים". הוא מסביר שזה היה מפני ששורש נשמתו הוא מפאת הזקן הימנית, בניגוד לרמב"ן שהוא מהפאה השמאלית. וראה ב"אורות האמונה" מאת הרב קוק שהובא לעיל, שכתב בדיוק להיפך, דהיינו שהרמב"ם היה מהפאה השמאלית והרמב"ן מהפאה הימנית.
  22. שו"ת הריב"ד, ספר המדע סי' ג'
  23. "שם הגדולים" ערך הרמב"ם, שו"ת "יוסף אומץ" סימן נ"א.
  24. "בן יוחאי" שער ז' מענה י"ד.
  25. "קרית מלך" על הרמב"ם, עמ' רפח.
  26. שו"ת "יביע אומר" חלק ח יורה דעה סימן כח.
  27. "שומר אמונים" (הקדמון), ויכוח ראשון אותיות י"ב- י"ג.
  28. "השגות הראב"ד", הלכות יסודי התורה פרק א' הלכה י
  29. "שדי חמד" כרך ט' קונטרס כללי הפוסקים סימן ה' אות כ"ב.
  30. בפירושו לשיר השירים.
  31. שו"ת "עטרת פז" חלק א' כרך ג' אבן העזר סימן יב עמ' רפח בהערה
  32. "ויואל משה" מאמר ב' סימן מח וכן ב"דברי יואל" לפרשת ויקהל דף שסא עמוד א.
  33. "עבודת הקודש" חלק העבודה פרק כ"ג
  34. ראה ב'רביבים-גדולי ישראל ודמויות מופת' שהובא כך משמו ע"י תלמידו הרב ירחמיאל ויס.
  35. נחלת אבות על מסכת אבות סוף פרק ג
  36. בעל פה, הובא בשו"ת הריב"ד שהוזכר לעיל
  37. ערך הרמב"ם, בשם ספר "זקן אהרן"
  38. לפרשת בשלח. זהותו אינה ידועה, הוא מובא ב"שומר אמונים" שצוין לעיל
  39. על הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק א' הלכה י'
  40. אגרות הרמב"ם מהדורת הרב שילת, "אגרות מזויפות".
  41. בשו"ת הריב"ד שצוין לעיל.