הר הזיתים: הבדלים בין גרסאות בדף

הר הזיתים מצוי מזרחה לירושלים. בהר בית קברות יהודי עתיק. קבורת יהודים בהר נהוגה מימי בית שני. יש לה יסודות במסורת ישראל. ההר נחצה על-ידי הכביש היוצא מירושלים ליריחו, אשר בחלקו עובר על קברים יהודים עתיקים. כהנים נהגו לנסוע ליריחו דרך כביש אחר, במעלה הר הזיתים.

ממרומי הר הזיתים ניתן לצפות על הר הבית. לכן, על ההר הוכן אפר הפרה האדומה אשר לשם הכנתו היה צריך לקיים "קשר עין" עם פתחו של ההיכל.

אחרי חורבן הבית השני, היה הר הזיתים מוקד עלייה לרגל. ממנו צפו אל מקום המקדש בזמנים שלא ניתן היה לבוא למתחם הר הבית.

גאוגרפיה

בהר הזיתים שלוש מגדלים בולטים : (מהצפון לדרום) הר הצופים - היהודית - המתנשא לגובה 826 מטר, "מתחם אוגוסטה ויקטוריה" - הגרמני - בגובה של כ-810 מטרים מעל פני הים וכנסיה רוסית באבו תור. מגדליפ אלו מהווים נקודות ציון להר לבאים אליו מכל רוחות השמים.

בין הר הזיתים והר הצופים לבין הר הבית עובר שבר גאולוגי וכך קיים הבדל בין סוגי הסלעים והאדמה בין ההרים. בעוד שהר הבית ומערבה לו בנוי אבני גיר נוחים לבנייה, הרי הר הזיתים והר הצופים בנויים מאבן קירטון. האבן נוחה לחציבה לקברות אך אינה חומר גלם מקובל לבנייה.

אזכורים במקרא

האיזכור החשוב של ההר נמצא בספר זכריה והוא דן באחרית הימים :"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה. זכריה י"ד, ד

בית העלמין בהר הזיתים

על הר הזיתים ממוקם בית העלמין של ירושלים. בתקופה שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים, בה ההר לא היה בשליטת ישראל, בית העלמין עבר לסנהדריה ולהר המנוחות. כיום, עדיין קוברים על ההר, אולם רוב הנפטרים נקברים בהר המנוחות.

בין המפורסמים הקבורים על ההר:

• רבי חיים בן עטר- בעל אור החיים.
• רבי שלום שרעבי- הרש"ש, ראש ישיבת המקובלים בית אל.
• רבי יוסף חיים מבגדד בעל הבן איש חי (על פי דבריהם של הרב בן ציון חזן והרב אברהם עדס).
• הרב אברהם יצחק הכהן קוק- הרב הראשי לארץ ישראל.
• בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק- ראש ישיבת מרכז הרב.
• הרב שלמה גורן- הרב הראשי לצה"ל ולישראל.
• הרב דוד כהן- "הרב הנזיר".
• הרב אברהם אהרן בורשטיין- "הרב מטבריג", ראש ישיבת מרכז הרב.
• הרב אליעזר ברגמן.
• הרב שמחה זיסל ברוידא- ראש ישיבת חברון.
• רבי משה מרדכי אפשטיין- ראש ישיבת חברון.
• רבי חיים ברלין- רבה של ירושלים.
• רבי חזקיה די סליוה- מחבר "פרי חדש".
• מהרי"ל דיסקין- מרבני העדה החרדית בירושלים.
• הרב בצלאל ז'ולטי- רבה של ירושלים.
• רבי גדליה חיון- ראש ישיבת המקובלים בית אל.
• הרב יהודה לייב חסמן- משגיח בישיבת חברון.
• רבי ישראל דן טאוב- האדמו"ר ממודז'יץ .
• רבי שאול אלעזר ידידיה טאוב ממודז'יץ.
• רבי שמואל אליהו טאוב ממודז'יץ.
• הרב יהושע יגל- ראש מדרשית נעם.
• רבי יוסף שמואל ברנדווין מוריה- האדמו"ר מסטרטין.
• הרב מארי ברנדסדורפר- חבר בד"צ העדה החרדית.
• הרב ישראל זאב גוסטמן- ראש ישיבת נצח ישראל.
• הרב מאירי יהודה גץ- רב הכותל.
• רבי יוסף זונדל מסלנט.
• רבי אהרן ראטה- האדמו"ר מ"שומרי אמונים".
• הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא- הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב.
• רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש
• רבי יצחק יעקב וייס- אב"ד העדה החרדית ובעל שו"ת "מנחת יצחק".
• הרב שלמה אליעזר אלפנדרי- מראשי עדת הספרדים בארץ ישראל.
• הרב סלמאן אליהו-מגדולי מקובלי ירושלים.
• הרבי הושע שראבני- מראשי ישיבת פורת יוסף.
• הרב יעקב שאול אלישר- הראשון לציון]] (היש"א ברכה).
• הרב יצחק נסים- הרב הראשי לישראל.
• רבי ישראל אלתר- האדמו"ר מגור.
• רבי ישראל אלתר- האדמו"ר מגור.
• הרב קלמן כהנא- מנהיג תנועת פועלי אגודת ישראל.
• רבי יעקב חיים סופר- בעל כף החיים.
• רבי שמואל סלנט- רבה הראשי של ירושלים]].
• הרב יהודה חי אלקלעי- ממבשרי הציונות.
• רבי שלמה אלישיב- "בעל הלשם"-] מגדולי המקובלים בירושלים, בעל "לשם שבו ואחלמה".
• הרב אליהו לופיאן- משגיח בישיבת כנסת חזקיהו כפר חסידים.
• הרב מאיר חדש- ראש ישיבת חברון.
• הרב יוסף חיים זוננפלד- ראש העדה החרדית.
• הרבי עקב מוצפי- ראש העדה החרדית הספרדית.
• הרב יהודה פתייה- מגדולי מקובלי ירושלים.
• הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון]]- המגיד הירושלמי.
• רבי שלמה גולדמן- האדמו"ר מזוויהעל.
• רבי נפתלי אמסטרדם- מגדולי תנעות המוסר בליטא.
• הרב דניאל פריש- בעל ]ירוש מתוק מדבש על הזוהר.
• הרב מצליח מאזוז- מגדולי רבני ג'רבא.
• הרב איסר יהודה אונטרמן- הרב הראשי לישראל.